|
|
صفحة: 32
יהודי פולין מתמודדים עם הפגיעה במעמדם מגמות אלו במעמדם החוקי של היהודים ובמצבם הכלכלי , יחד עם חוסר הסובלנות וגילויי האנטישמיות , הובילו את היהודים לשלושה דפוסי תגובה : א . עקיפת הקשיים : רופאים שנפלטו מן המערכת הציבורית , פתחו מרפאות פרטיות ; מורים שגורלם היה דומה , פנו ללמד במערכות החינוך הנפרדות של היהודים ; צעירים יהודים הגיבו על היחס העוין באוניברסיטאות בכך שעברו ללמוד באוניברסיטאות מחוץ לפולין . ב . מאבק פוליטי וציבורי : יהודים פעלו למימוש הזכויות הלאומיות בפולין ונגד האפליה הכלכלית המכוונת . בתגובה זו בלטה בשנות השלושים פעילות המפלגה היהודית הסוציאליסטית - ה ּ ּונד ( עמ' . ( 23 ג . הגירה : כל עוד היו שערי ארצות הברית פתוחים , פנו מרבית היהודים מפולין אליה . ואולם לאחר , 1924 משהוגבלה מאוד ההגירה לארצות הברית , גברה ההגירה למערב אירופה ולארץ ישראל . העלייה הרביעית לארץ ישראל , שהחלה ב , 1924- כונתה גם עליית גַרּבסקי , משום מדיניותה של ממשלת גרבסקי , שפגעה במעמד הבינוני ובמעמד הסוחרים היהודי , והייתה אחד הכוחות הדוחפים לעלייה זו ( עמ' . ( 24 החָרפה ָ במצבם הכלכלי של היהודים בעוד מדינות כמו בפולין , גם בכל המדינות החדשות במרכז אירופה ובמזרחה , הורע המצב הכלכלי של היהודים . השפיעו על כך - המשבר הכלכלי של 1929 והמגמה המכוונת של השלטונות לדחוק את היהודים מחיי הכלכלה . בכל המדינות לא השתפר מצבם הכלכלי של היהודים גם כאשר החלה התאוששות מן המשבר הכלכלי . ההרעה במצב הכלכלי פגעה בדרך כלל ביהודים שהתפרנסו ממסחר לסוגיו , ממלאכה ומפקידות ציבורית . בתחומים אלו יכלו השלטונות במדינות החדשות באירופה לבצע צעדים שהקשו על היהודים , לדוגמה : בליטא הּולאמּו ב1934- המסחר בפשתן , שירות התחבורה הציבורית ותחומים נוספים שיהודים רבים התפרנסו מהם . הממשלה קבעה גם מי יהיו המועסקים בשירות הציבורי , וכך מנעה מן היהודים השתלבות בתחום זה . ואכן , ב1934- פוטרו בליטא כמעט כל היהודים ששירתו במשטרה ובצבא הקבע . לעומת זאת , מיעוט מן המפרנסים היהודים - בעלי המקצועות החופשיים , בעלי ההון ותעשיינים יהודים מבוססים - הצליחו בדרך כלל לעבור בשלום את תקופות המשברים הכלכליים ואת התערערות הדמוקרטיה במזרח אירופה ובמרכזה . בחצר היקב של משפחה יהודית , רומניה , 1925
|
|