|
|
صفحة: 31
בעיקר נפגעו בעלי המלאכה והסוחרים . ואם לא די בכך , הרי שממשלת פולין ושר האוצר גרבסקי הטילו מסים כדי לממן את השינויים במשק . המיסוי הוטל על סוחרים ועל תעשיינים קטנים - וכך שוב נפגעו היהודים . לצעדים שלא היו מכוונים ישירות לפגיעה ביהודים נוספו צעדים של הממשל שהפ ְ לּו אותם במכוון , בניגוד לחוזה המיעוטים . לדוגמה : • מניעת כניסתם של היהודים לענפי המשק הממשלתיים החדשים או לקואופרטיבים שפיתחה הממשלה . • מתן מענקים ֲ לפיתוח יוזמות תעשייה חדשות לפולנים בלבד . • איסור פתיחת חנויות ביום ראשון ובחגי הנוצרים . איסור זה גרם ליהודים לשבות מעבודה יומיים בשבוע ( שבת וראשון ) נוסף על ימי החג של היהודים ושל הנוצרים . • מניעת עבודתם של פקידים יהודים ובעלי מקצועות חופשיים יהודים בשירות המדינה . במסגרת צעדים אלו לא יכלו נהגים יהודים לעבוד בתחבורה הציבורית , כלכלנים יהודים לא יכלו לעבוד במערכת הבנקאות הממשלתית , מורים יהודים נדחו מן ההוראה בבתי ספר כלליים , ורופאים יהודים הורחקו מעבודה בבתי חולים ציבוריים . בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב1929- ( עמ' ( 26 גברו הקשיים הכלכליים של היהודים . ממשבר זה נפגעו היהודים בפולין יותר מקבוצות אחרות , וזאת מכיוון שבעקבות המשבר הגבירה ממשלת פולין את מעורבותה בחיי הכלכלה - והדבר החריף עוד יותר את הפגיעה ביהודים . נוסף על כל אלה התרבו הפגיעות הכלכליות המכוונות כלפי מיעוטים , ובתוכם היהודים , לדוגמה : החלה תופעה של התארגנויות ציבוריות להחרמת עסקים וחנויות בבעלות יהודית . גל נוסף של פגיעה כלכלית ביהודים גאה באמצע שנות השלושים , לאחר מותו של הגנרל ּפ ִ ילסּודסקי ( 1935 ) ובהשפעת התחזקות הנאציזם . בנאום בשנת 1936 קבע ראש הממשלה החדש כי הממשלה אמנם שוללת אלימות נגד יהודים , אך היא אינה מתנגדת למאבק כלכלי נגדם . דבריו עוררו גופים וארגונים פוליטיים להחרים ולפגוע בפרנסתם של עסקים ובעלי מקצוע יהודים . הממשלה ראתה ביהודים גורם בעל השפעה שלילית על הכלכלה , והגבלת פעילותם הכלכלית של היהודים נחשבה באותן שנים כתרופה לתחלּואי הכלכלה הפולנית . שר החוץ של פולין , יוזף בק , טען כי יציאת היהודים מפולין נחוצה כאחד הפתרונות לשיקום הכלכלה הפולנית , וקיווה שהבריטים ששלטו באותו זמן בארץ ישראל יסכימו לתת יותר אשרות כניסה ליהודים , והיהודים יעזבו את פולין ויסעו לארץ ישראל . משום כך פעל בק בחבר הלאומים בז'נבה לריכוך המדיניות הבריטית בעניין ההגירה היהודית לארץ ישראל . תעודה תזכיר ממשלת פולין לוועדה לענייני המיעוטים שעל יד חבר הלאומים מעצם מהותה אין השאלה היהודית בפולין שאלת גזע או דת , אלא ראשית כול שאלת כלכלה מדינית . ואם לא תיפתר שאלה זו מבחינה מדינית-כלכלית , עשוי הדבר לגרום להתגברות התנועה הגזענית בפולין , שלפי שעה איננה חזקה ביותר [ ... ] [ משום כך ] זכאית פולין לדרוש ממדינות המערב - שעקב מדיניותן בעבר הן אחראיות לנהירה , ללא כל פרופורציות , של יהודים לשטחי פולין - לשתף עמה פעולה , מתוך אהדה , בניסיון לפתור את השאלה היהודית [ ... ] על ידי היתר להגירת יהודים לארצות שבהן האחוז שלהם בכלל האוכלוסייה קטן ; על ידי ארגון תמיכה כספית לסיוע ליהודים להגר [ ... ] מפולין , [ שבה ] הם מהווים , בשל מספרם הרב , מעמסה כבדה על הכלכלה הלאומית [ ... ] [ ו ] על ידי הושטת עזרה ליהודים להקמת מדינה יהודית , אם בארץ ישראל אם בטריטוריה אחרת , המעניקה ה ֲַ קלֹות ליישובם של המוני היהודים . 1 על פי התעודה , מדוע רצה הממשל הפולני בהגירת היהודים מפולין ? 2 מהם יעדי ההגירה שאותם הציעה ממשלת פולין ? 3 מדוע דרשה ממשלת פולין ממדינות המערב לסייע בהגירת היהודים , ואיך אמור היה להתבטא הסיוע ? . 1 אילו מסקנות עולות מן התרשים לגבי מאפייני הכלכלה של היהודים בפולין בראשית שנות השלושים ?
|
|