|
|
صفحة: 12
סלאב ִ י : קרֹואטים , סלִרבנים ֵ , ּ ֹוסנים , מֹונטנגִרים ומקדֹונים ; ולצדם חיו שני מיעוטים לאומיים : יותר ממיליון וחצי אלּבנים ָ וכחצי מיליון הונגרים . להגנת המיעוטים ניסח חבר הלאומים חוזים מיוחדים - חוזי המיעוטים - ועל פיהם התחייבו המדינות החדשות להעניק למיעוטים שבשטחיהן שוויון זכויות אזרחי , אוטונומיה תרבותית וחופש דת . חוזי המיעוטים היו חלק מהסכם ורסאי , ונקבע בהם כי המדינות החדשות מחויבות להגן על זכויות המיעוטים שבקרבן . עוד נקבע כי חב ֶ ר הלאומים הוא שיפקח על קיום חוזי המיעוטים , ולצורך זה הוקמה בחבר הלאומים ועדה מיוחדת - ועדה לענייני מיעוטים לאומיים . חוזי המיעוטים הבטיחו למיעוטים זכויות שנועדו למזג בין השאיפה לאחידות לאומית של מדינת הלאום לבין המאפיינים המייחדים את המיעוט הלאומי . כך , לדוגמה , נקבע כי אין לתבוע יהודי בבית משפט בשבת או לקיים בחירות ביום זה . למיעוטים גם הותר להקים בתי ספר משלהם בלשונם הלאומית . ואולם קיומם של מיעוטים לאומיים במדינות החדשות יצר מתיחות רבה . תושבי מדינות הלאום החדשות ראו במיעוטים , ובמיוחד במיעוטים הגדולים , סכנה לקיום זהותה הלאומית של המדינה החדשה , ולעתים התחוללו מאבקים בין קבוצות המיעוטים . כתוצאה מכך היו מקרים שבמדינות החדשות התפתחה לאומנות קיצונית וחסרת סובלנות כלפי המיעוטים , ונעשו ניסיונות לפגוע בהם ובזכויותיהם . תעודה הצעת הנשיא וילסון להסדרים טריטוריאליים באירופה , 14 הנקודות , 8 בינואר 1918 א . חוזי שלום גלויים , שנדונו באופן פומבי , וחוץ מהם שום הסכמים בינלאומיים חשאיים מאיזה סוג שהוא ; הדיפלומטיה תפעל תמיד בגלוי ולעיני העולם [ ... ] ז . כל העולם יסכים לכך , כי מן ההכרח שבלגיה תפונה ותשוקם ללא כל ניסיון להגביל את ריבונותה . ללא מעשה מרפא זה ייפגם לעולמים כל המבנה והיציבות של החוק הבינלאומי . ח . כל הטריטוריה הצרפתית תשוחרר , ויתוקן הקיפוח שנגרם לצרפת על ידי פרוסיה בשנת 1871 בעניין אלזס-לורן , אשר ערער את שלום העולם לתקופה של 50 שנה [ ... ] י . לעמי אוסטרו-הונגריה תינתן ההזדמנות הנוחה ביותר להתפתחות אוטונומית [ ... ] יב . לחלקים התורכיים של הקיסרות העות'מאנית תובטח ריבונות מלאה , אבל לעמים אחרים הנמצאים תחת שלטון תורכי יובטחו ביטחון בחיים והזדמנות מלאה להתפתחות אוטונומית . יג . תקום מדינה פולנית עצמאית שתכיל את הטריטוריות המאוכלסות ללא ספק בפולנים , עם גישה חופשית ובטוחה לים . יד . יוקם חבר לאומים למען הבטחת ער ּ וֹות הדדיות לעצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של המדינות הגדולות והקטנות כאחד . ( ש' אש , תעודות נבחרות על צמיחת הנאציזם וטיבה של האנטישמיות הנאצית , מקורות לשיעור ותרגיל , עמ' ( 87 1 הציגו דוגמאות המבטאות את עקרון ההגדרה העצמית שאליו חתר הנשיא וילסון . 2 מדוע , לדעתכם , הקדיש הנשיא וילסון סעיף מיוחד לפולין ? 3 הסעיף הראשון של המסמך והסעיף האחרון מציגים מנגנונים שיפקחו על העולם החדש שלאחר המלחמה . מהם ? ומדוע ביקש וילסון להנהיגם ? מבזק לאחר מלחמת העולם הראשונה חלו שינויים בגבולות שבין מדינות אירופה , וקמו מדינות חדשות , על פי עקרון ההגדרה העצמית . המדינות החדשות תכננו לבסס את משטרן על יסודות דמוקרטיים , כי עצמאותן הותנתה בכך . רוב המדינות החדשות נעשו תוך זמן קצר דיקטטורות משתי סיבות : לא הייתה בהן מסורת של שלטון דמוקרטי , והיו בהן בעיות כלכליות ופערים חברתיים . בכל מדינות הלאום החדשות חיו מיעוטים לאומיים זה בצד זה . המדינות החדשות התחייבו להגן על זכויות המיעוטים שבקרבן ולהעניק להם אוטונומיה תרבותית וחופש דת . לצורך זה הוקמה בחבר הלאומים ועדה לענייני מיעוטים לאומיים . קיומם של המיעוטים הלאומיים במדינות החדשות יצר מתיחות רבה , והם נחשבו לסכנה לזהות הלאומית של המדינה החדשה . מצב זה גרם לעתים להתפתחות של לאומנות קיצונית .
|
|