|
|
صفحة: 164
ב . גידולים בולטים בנגב היישובים הכפריים שהוקמו באזורי הנגב השונים מאמצע המאה העשרים ואילך , ביססו את המשקים שלהם על חקלאות מודרנית וגידלו גידולים שונים . כיום מגדלים בנגב מיגוון גידולים נרחב - ירקות , גידולי שדה , מטעים , בעלי חיים ועוד . נכיר כמה גידולים בולטים - כמה מהם מהווים חלק מהחקלאות בנגב מאז הקמת המדינה , והאחרים גידולים שהוחדרו בתקופות מאוחרות יותר . t ו . "ארץ חיטה ושעורה " החיטה היא מרכיב חשוב במזונו של האדם . בישראל מגדלים כיום רק כשליש מכמות החיטה הדרושה לתושבי המדינה , ואת השאר מייבאים ממדינות אחרות . כ 60 ° / 0- משטחי החיטה בארץ נמצאים בנגב , בעיקר בחלקו הצפוני . ומדוע דווקא שם ? - כי בצפון הנגב יש שטחי לס נרחבים - קרקע שהיא נוחה לגידול החיטה לאחר פעולות הכשרה מתאימות . - כי בצפון הנגב - בניגוד לשאר חלקיו של הנגב - שורר אקלים צחיח למחצה , וכמות המשקעים השנתית הממוצעת מספיקה בדרך כלל כדי לגדל את החיטה כגידול בעל , כמעט ללא תוספת השקיה מלאכותית . - כי הטמפרטורות בתקופת החורף נוחות ואין כמעט סכנת קרה העלולה לפגוע ביבולי החיטה . אם כך , משתלם לחקלאים לגדל חיטה בנגב הצפוני , מאחר שיש אפשרות לגדלה על פני שטחים נרחבים וללא תוספת מים . ואולם החקלאים המגדלים חיטה באזור זה ניצבים בפני בעיות שונות , שאחת מהן היא הבצורת : יש שנים שבהן יורדים באזור פחות גשמים מהממוצע השנתי , או שפיזורם לאורך עונת הגשמים אינו סדיר ( ראו " פותחים חלון . (" בשנים כאלה החיטה אינה צומחת כראוי והיכולים דלים . וו -. ,. כמה פרטים על גידול החיטה בישראל בישראל זורעים את החיטה בתחילת החורף , במהלך חודש נובמבר , וקוצרים אותה בתחילת הקיץ , בחודשים מאי-יוני . החיטה היא גידול עמיד , שאפשר לגדלו על סוגי קרקעות שונים ובתנאי טמפרטורה שונים . התנאי המגביל הוא כמות המשקעים - כדי לגדל חיטה כגידול בעל ( ללא השקיה , ( נחוצה כמות משקעים של לפתות 250 מ " מ גשם . חשיבות רבה יש גם לפיזור ימי הגשם בצורה סדירה על פני חודשי החורף . כאן כדאי לציין , כי ככל שכמות המשקעים רבה יותר ( עד גבול מסוים , ( כן כמות יבולי החיטה רבה יותר . ואכן , כמות יבולי החיטה המתקבלת מיחידת שטח בדרום הארץ היא נמוכה מזו המתקבלת בצפון הארץ . לאורך השנים פותחו במכוני מחקר בארץ זני חיטה ושיטות שונות שהביאו לגידול בכמות היבולים . על ההתיישבות הכפרית בנגב ראו יחידה , 2 עמ י . 108-97 על הכשרת קרקעות הנגב לעיבוד חקלאי תוכלו לקרוא ביחידה , 1 בעמ י . 63-60 על סכנת הבצורת ביישובי הנגב הצפוני תוכלו לקרוא בהרחבה בעמ י . 37-36
|

|