|
|
صفحة: 163
טפטוף במדבר בשנת 1965 הוקם בקיבוץ חצרים מפעל התעשייה "נטפים . " המפעל פיתח שיטות השקיה חדשניות ומוצרי השקיה , שמטרתם לייעל את השימוש במים ולחסוך בהם . אכן , מתאים להקים מפעל כזה בקיבוץ שחבריו התמודדו לאורך השנים עם מחסור במים . וזהו הסיפור : להקמת המפעל קדמה פרשה חשובה בתולדות הקיבוץ - "פרשת המלח : " בסוף שנות ה50- נמצאו בקרקע החקלאית של הקיבוץ ריכוזי מלח גבוהים , שפגעו פגיעה קשה ביבולים החקלאיים . וכך , בנוסף על ההתמודדות עם המחסור במים נאלצו תושבי הקיבוץ להתמודד גם עם ריכוזי מלח גבוהים בקרקע . אירוע זה גרם זעזוע קשה לקיבוץ חצרים ולכל ההתיישבות החקלאית בנגב , והשאלה כיצד להמשיך ולבסס את הקיבוץ - ואת ההתיישבות בנגב בכלל - על חקלאות , הייתה לשאלה מרכזית במדינה באותה עת . ראשי המדינה , ראשי התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוץ עצמו שקלו להעביר את הקיבוץ למקום צפוני יותר . לאחר כמה ישיבות התקבלה החלטה גורלית : להמשיך ולקיים את הקיבוץ במקומו , אך לשטוף את הקרקעות ולחפש גידולים מתאימים . ואכן , האדמה החלה להניב פרי . החלטה חשובה נוספת הייתה לחפש ענף כלכלי אחר שעליו יוכל המשק להתבסס , וכך לגוון את מקורות פרנסתו . אחרי תקופה ארוכה של חיפושים , במאי , 1965 חתמו חברי הקיבוץ על חוזה עם שמחה בלאס - מהנדס המים שהמציא את הטפטפת הראשונה - ומפעל הטפטפות הראשון בעולם הוקם ! מפעל נטפים הוא סיפור של הצלחה . המפעל התפתח במהירות גדולה , הרבה מעבר למצופה בעת הקמתו . בשנים הראשונות היה עיקר השיווק בארץ , ותוך 4-3 שנים פרצו טפטפות המפעל גם אל מעבר לגבולות המדינה . כיום הייצור מיועד בעיקר לייצוא לכ100- מדינות ברחבי העולם . כיצד נולד רעיון ההשקיה בטפטוף ? שמחה בלאס , ממציא השיטה , מספר כי יום אחד , בלכתו בשדה , התבונן בשורת אקליפטוסים והבחין כי אחד העצים גדול ומפותח הרבה יותר מהשאר . כאשר ניגש לבדוק את התופעה גילה שליד העץ היה תקוע ברז מקולקל ומטפטף . מכאן הדרך למסקנה ולהמצאה הייתה קצרה . ( שמחה בלאס היה מהנדס המים הראשי של חברת מקורות , מייסד תה " ל - תכנון המים לישראל - וראש המתכננים של מוביל המים הארצי ( . מה הם יתרונותיה של מערכת ההשקיה בטפטוף ? נמנה כמה מהם : - בשימוש בטפטפת המים מוחדרים ישירות לשורשי הצמח , וכך נמנעת התאדות ומים רבים נחסכים . - בעזרת הטפטפת אפשר להתמודד עם בעיית המליחות של הקרקע . המלחים שבקרקע מתמוססים במים ונשטפים מאזור השורשים לאזורים מרוחקים יותר . - עם מי ההשקיה המגיעים לצמח באמצעות הטפטפת אפשר להחדיר לצמח דשנים , קוטלי מזיקים ועשבים , וכן מינרלים שונים הדרושים לגידולו . ? השימוש בטפטפת מאפשר ויסות של ההשקיה : אפשר לבחור את מועד ההשקיה המתאים ביותר לצמח , וכן לשנות את כמויות המים בהתאם לתנאי מזג האוויר , לגיל הצמח ולצרכיו המיוחדים . - שיטה זאת מצמצמת את צמיחת העשבים בין גידולי החקלאות . - בשיטה זאת חלוקת המים על פני שטחים בשיפועים שונים היא אחידה , וכך אפשר להגיע ליבולים אחידים על פני שטחים נרחבים .
|
|