|
|
صفحة: 161
עוד דוגמה לאמצעי טכנולוגי שהביא לייעול עבודתם של החקלאים ולחיסכון עצום במים - בנגב ובכל מקום אחר - היא הטפטפת . ההשקיה באמצעות הטפטפת היא שיטת השקיה שפותחה בקיבוץ חצרים שבנגב , והיא נפוצה בישראל ובכל העולם מאז שנות ה . 70- על פיתוח השיטה ועל יתרונותיה , ועל דוגמאות אחרות לשימוש בשיטות חקלאות מודרניות בנגב , ראו פריטים 8-5 ו"פותחים חלון . " חשוב להדגיש : אמנם בכל אזור - כדי להצליח בחקלאות , החקלאים צריכים להקטין את התלות שלהם בתנאי הטבע הקיימים באזורם . ואולם , בתנאים הקיצוניים של האזור המדברי בדרך כלל נדרשת מן החקלאים התערבות גדולה יותר , ולעתים קרובות ההשקעה הכספית שלהם גדולה יותר . לפיכך , לא תמיד כדאי לתושבי הדרום לעסוק בחקלאות , כי הרווחים שיפיקו מעבודתם עלולים להיות מועטים ואפילו אפסיים . אך המשקים החקלאיים של הנגב אינם נמצאים לבד בשטח . הם נתמכים על ידי מדריכי חקלאות , המגיעים אליהם ומעדכנים אותם בשיטות עיבוד חדשות ובמחקרים חדשים . כך מסייעים לחקלאים לפתח משק מתקדם וחסכוני ולהתפרנס טוב יותר . המחקרים מתבצעים במסגרות שונות : מכוני מחקר של משרד החקלאות , האוניברסיטאות , תחנות לניסיונות חקלאיים , הקרן הקיימת לישראל , מפעלי זרעים , מפעלים לייצור אביזרי השקיה מתוחכמים ועוד . Elgi בסעיף הבא נכיר מקרוב כמה גידולים בולטים בנגב : חיטה , הדרים , פרחים , תמרים , דגים . לגבי כל אחד מהם אתם מוזמנים לבדוק אילו יתרונות טבעיים שלו אפשר לנצל ואילו אמצעים טכנולוגיים הוא דורש . על איקלום סלרי בערבה בערבה לא מגדלים סלרי , אך חקלאי האזור החלו לבדוק את האפשרות לגדל ירק זה כשהסתבר שיש לו ביקוש רב ומחירים טובים באירופה בחודש אפריל . ומדוע לגדלו דווקא בערבה ? כי רוב האזורים בארץ אינם מסוגלים לספק סלרי באיכות טובה כגידול חורף , ומפני שהסלרי עמיד בתנאי מליחות . גורמים אלה מעידים על כך שגידולו של ירק זה בערבה עשוי להיות ךןווזי , ולכן בתחנת המחקר בערבה הדרומית בודקים כמה זנים ומקווים להתחיל לגדלו בזמן הקרוב כגידול מסחרי . טפטפת -מיתקן השקיה בצורת צינור מחורר , המונח על הקרקע והמים מטפטפים דרך החורים המצויים בו . בתוך הצינור יש מיתקנים זעירים , שתפקידם העיקרי הוא לסנן את המים ולווסת את קצב טפטופם . על אחת התחנות לניסיונות חקלאיים ראו "עוצרים בשטח " בסוף הפרק .
|
|