|
|
صفحة: 159
כדי להגיע להישגים גבוהים , חקלאי הנגב צריכים להתמודד עם קשיים ומגבלות שונים . קשה לקיים חקלאות במקום שבו : המים מוגבלים בכמותם ובאיכותם , הקרקעות אמנם רבות אך רובן באיכות ירודה , ומתקיימות תופעות אקלים כמו לןךה , בצורת וסופות חול . ההתמודדות קשה עוד יותר כשהחקלאים צריכים להתחרות בתוצרת זולה יותר של מדינות אחרות , וכשהם צריכים לשאת בהוצאות ההובלה הגבוהות של התוצרת בתוך מדינת ישראל ולחו " ל . בגלל סיבות אלה ואחרות , חלק מהמשקים החקלאיים בנגב מצויים במצב כלכלי קשה . ובכל זאת , כיצד מתמודדים חקלאי הנגב עם הקשיים ? מה הם עושים כדי להפיק מן הקרקע את היבולים הכי טובים והכי גדולים שאפשר , ובמחיר הזול ביותר ? . 2 לנצל את היתרונות ולהתמודד עם החסרונות כדי לנצל את היתרונות הטבעיים של הנגב בדרך הטובה ביותר , קודם כל חקלאי האזור בוררים בקפידה את הגידולים ואת בעלי החיים שהם מגדלים , ובוחרים באלה שמתאימים לתנאי הטבע הקיימים בו . אומר חקלאי ותיק מהאזור : "החוכמה היא לבחון היטב את התנאים באזור שלנו ולנצלם עד כמה שאפשר : אין מים מתוקים - נפתח גידולים היכולים לגדול במים מליחים ; כמות המשקעים בחורף קטנה - ננצל את עונת החורף לגידול תפוחי אדמה , הזקוקים לכמות קטנה של מים במשך כל תקופת הגידול ; הטמפרטורות בחורף גבוהות - עצל זאת כדי לגרום להבשלה מוקדמת של הגידולים ; יש קרקע חולית - נגדל בה בוטנים הזקוקים לקרקע אוורירית ( ראו פריט ;( 3 הטמפרטורות בהר הנגב קיצוניות - ניטע עצים נשירים הזקוקים למשרע טמפרטורות רחב ; הנגב מרוחק מאזורי הארץ האחרים - נפיק תועלת מכך שהסיכוי להעברת מחלות ומזיקים קטן יותר והתוצרת שלנו נקייה יותר " . פריט 3 שדה בוטנים בנגב הצפוני קציר בשדות מפלסים , 1950
|
|