|
|
صفحة: 153
לראות את התמונה לטווח הארוך , כדי שגם הדורות הבאים ייהנו מסביבה איכותית . הנה דוגמה : יזמים מבקשים להקים קניון על שפת נחל באזור שהוא כיום שטח ירוק . ביצועה של תכנית כזאת יביא לשינוי קיצוני בסביבה : ייסללו דרכים וחניונים , ייכרתו עצים , ותיעלם הצמחייה הטבעית ועימה אוכלוסיית בעלי החיים החיה באזור . ייתכן שבטווח הקצר ייהנו תושבי המקום מהקניון , אך עם הזמן הם יצטערו על אובדן הסביבה הטבעית . אבל , אז כבר לא יהיה אפשר להחזיר את המקום לקדמותו . ואיפה הציבור נכנס לתמונה ? על פי חוק התכנון והבנייה , תכניות המיתאר השונות חייבות להגיע לידיעת הציבור : הודעות בנוגע לתכניות מתפרסמות בעיתונות , והציבור נקרא לעיין בתכניות ולהגיב . כל מי שיש לו התנגדות לתכנית - דייר המתנגד לסלילת כביש חדש צמוד לביתו , אזרחים המתנגדים לשינוי ייעודו של שטח ( למשל , מפארק למגרש חניה , ( גופים ירוקים המתנגדים לבנייה על קו החוף ואחרים - מוזמן לשטוח את טענותיו בפני המוסד הדן בתכנית . ואם ההתנגדות נדחית , אפשר לפנות לוועדה מיוחדת הדנה בנושא פעם נוספת . לאחרונה חל שינוי בגישת הרשויות המתכננות לציבור : המתכננים פונים לקבל את תגובת הציבור עוד בשלב התכנון . אומרת מנהלת המינהל , דינה רצ ' בסקי : ... " חשוב לנו לפנות לציבור עוד בשלב התכנון , משום שברוב המקרים האנשים יודעים מה טוב להם . והרי בסופו של דבר התכנית נועדה לטובת הציבור . ומלבד זאת , הציבור יכול להשפיע הרבה יותר בשלב התכנון , כשהתכנית עדיין לא סגורה " . ואכן , הציבור הרחב הולך והופך לשותף פעיל בתהליך התכנון . כך תוכלו למצוא באינטרנט את האתר "ארץ " ובו מובאים חלקים גדולים מתוך תכנית המיתאר הארצית האחרונה " - תמ " א , " 35 המוצגת שם לעיון הציבור ולתגובותיו . גם העיריות השונות מציגות לעיני תושביהן דגמים מוקטנים של תכניות לאזורים שונים בעיר . ובעיתונות היומית תמצאו לעתים מאמרים בנושא . על תמ"א 35 ועל משמעותה לגבי הנגב תמ " א , 35 תכנית המיתאר הארצית האחרונה שהוכנה , היא תכנית מורכבת ומקיפה מאוד . התכנית כבר הוגשה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה , וזו דנה בה . אם יהיה צורך יחולו בה שינויים , ורק אחר כך היא תקבל את אישור הממשלה . אחת המגמות הבולטות בתכנית היא : לחזק את המרכזים העירוניים שבהם חיה מרבית אוכלוסיית ישראל - מצד אחד , ולשמור על שטחים פתוחים - מצד שני . כיצד אפשר לעשות זאת ? למשל , על ידי כך שבערים תועדף בנייה גבוהה וצפופה על פני התפשטות במרחב , ועל ידי כך שתהיה העדפה לחיזוק ולהרחבת יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים . זאת במטרה למנוע בזבוז של קרקעות , שהן מצרך יקר מאוד בישראל בשנות האלפיים . על פי התכנית יהיו בישראל ארבעה מרחבים עירוניים מגובשים , סביב ארבע המטרופולינים הגדולות : תל אביב , חיפה , ירושלים ובאר שבע . ביניהם יהיו אזורי חיץ ( אזורי הפרדה ) פתוחים , אזורים כפריים , פארקים ושמורות טבע . ומה באשר לנגב ? המגמות הבולטות בתכנון המרחב הדרומי הן : 4 יצירת מטרופולין באזור הצפוני של הנגב - מטרופולין באר שבע , ובמרכזה העיר באר שבע עצמה . זאת צריכה להיות מטרופולין מיוחדת , היכולה להתחרות עם מטרופולינים אחרות בארץ . ^ רוב שטחו הפנימי של הנגב - מרכז הנגב ודרום הנגב - מיועד להישאר כשטח פתוח שהנוף הטבעי יישמר בו . 4 בערבה , באזור ניצנה , באזור הבשור ובצפון-מערב הנגב , שהם אזורים כפריים יעודדו את הרחבת היישובים הקיימים , ובמקרים מסוימים יאשרו בהם הקמת יישובים חדשים ( באזורים אלה - בניגוד למרכז הארץ - מעודדים את התרחבות היישובים הכפריים משום שאין בהם מחסור בקרקעות . ( המתכננים סבורים כי הביצוע של תכניות אלה ואחרות עשוי להביא לגידול האוכלוסייה בנגב , ליצירת מקורות תעסוקה לתושבים ולפיתוח האזור בכלל - וכל אלה תוך כדי שמירת נופו הייחודי .
|
|