|
|
صفحة: 128
בצריף של בן גוריון בשדה בוקר נ ; גורירן הולך לנגב - דוגמה אישית של מנהיג השנה היא : 1953 ג'יפ הנוסע על דרך העפר מאילת לבאר שבע נעצר ליד קבוצת מתיישבים , ומתוכו יוצא בן גוריון . הוא פוגש חבורה של צעירים , ואלה מספרים לו שלחמו באזור שדה בוקר במלחמת השחרור והחליטו להקים שם את ביתם . המפגש עם חברי הקיבוץ הותיר את בן גוריון נפעם , והוא שלח להם מכתב נרגש . פגישתו השנייה עם חברי הקיבוץ התקיימה ביישוב עצמו . אז שאל בן גוריון : אם אדם בן 65 בא הנה , יש עבודה בשבילו ? באותה שנה , בעקבות אירועים שונים , התפטר בן גוריון מתפקידו כראש הממשלה והתיישב בשדה בוקר . בהליכתו לנגב הייתה מעין קריאה "אחרי , " והוא ציפה שרבים ילכו אחריו . הוא גר בצריף צנוע , שבו כתב את זיכרונותיו ואירח מדינאים ומנהיגים מהארץ ומרחבי העולם . ב1955- חזר בן גוריון לחיים הפוליטיים , אך המשיך לראות בשדה בוקר את ביתו . כאשר פרש סופית מן החיים הפוליטיים , שב לחיות בשדה בוקר עד סוף ימיו . הוא קיבל אלפי מכתבים , ושעות רבות ביום היה עסוק במענה למכתבים . כאשר התפטר בן גוריון מתפקידו בממשלה , רבים שאלו : מדוע התפטר ? מדוע הלך לשדה בוקר , למדבר ? התשובה להליכתו של בן גוריון דווקא לשם טמונה בחזון הנגב שלו . ז ייבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל , " אמר בן גוריון . הוא האמין שהנגב הוא אזור חשוב ומיוחד שיש ל פתחו , וראה בהתיישבות בו משימה לאומית , ביטחונית וכלכלית מן המעלה הראשונה . משנות השלושים לא חדל בן גוריון לקרוא להגשמת משימה זאת . כראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל וכשר הביטחון שלה , וגם בחייו האישיים , הוא פעל רבות כדי להפוך את הנגב לגן פורח . בן גוריון האמין שההיסטוריה היהודית קשורה לנגב קשר אמיץ . "בדרום ובנגב עמדה עריסת אומתנו " , כתב . בנגב , כך סבר , נמצאים שורשיו העמוקים של עמנו - שורשים שצמחו בתקופת האבות , ההתנחלות והמלוכה . הוא הוקיר את המלכים שלמה , יהושפט ועוזיהו , שהרחיבו את הממלכה עד אילת ואף בנו נמל באילת - וכמותם הכיר בחשיבותה הכלכלית של העיר . לאחר כיבוש אילת אמר : ... " אחרי קרוב לאלפיים שש מאות ושבעים שנה , שבה אילת להיות נמל ישראלי בלשון ים סוף , והיהודים באו אילת וישבו שם , וכל הנגב הצפוני והדרומי הוא נחלת ישראל " .
|
|