|
|
صفحة: 31
חוויה של סופה בחילופי העונות , כשזרמי האוויר אינם יודעים את נפשם ( בפי החזאים - "מערכת דרומית , (" מגיעות אל העב רוחות דרום-מזרחיות מערב הסעודית ומסיני בעוצמות הולכות וגוברות , והן מביאות עימן ענני אבק וחול שנאספו בדרכן . כשךביבים הייתה יישוב צעיר ועוד לא התעטפה בירק ובשדות מעובדים , וחולות חלוצה היו ריקים משיחי הרותם שנשתלו לצורך עצירת הדיונות , היו הסופות מנת חלקנו בסתיו ובאביב כמעט בכל שבוע . ולמרבה הפליאה דווקא בימי חמישי , הימים שבהם תושבי המקום מעדיפים לנקות את בתיהם . המנוסים ידעו כבר בבוקר שאסור להשאיר ולו גם חריץ אחד פרוץ לרוח , ורצוי אף להשאיר סמרטוט רצפה רטוב על סף הדלת ... בשעה שתיים בערך צברה הרוח היבשה מהירות שהלכה וגברה והאובך , שנראה באופק המקוצר , החל להתקדם בדהרה ולצבור מסה של גרגירי חול ואבק , עד שדמה לענן כהה ומאיים , שהחשיך את שמי המקום והבהיל את כולם להיסגר במקומות מוגנים כביכול . הסופה , ששריקותיה החרישו עולמות והיא מילאה כל חלל בחול , נשארה עימנו עד לפני החשכה . בסביבות השעה חמש היא החלה לדעוך לאט לאט . וטוב שכך . לו נעצרה בבת אחת היה ענן החול קובר אותנו חיים תחתיו ... בשעה שמונה , כשכולם נפגשו לארוחת הערב בחדר האוכל תוך שהם מנגבים את החול מהשולחנות ומהכלים , היו מחליפים חוויות ומשווים עם הסופות הקודמות , ומקווים שיבוא יום והסופות יהיו רק זיכרון מן העבר . ואכן , בשנים האחרונות נחלשו הסופות והן כבר לא כמו שהיו פעם - אולי בגלל הפרחת המדבר , ואולי בגלל סיבות מטאורולוגיות כאלה ואחרות ... מאירק י ה לוין , קיבוץ רביבים . פריט 7 סופה בנגב , באזור רביבים
|
|