|
|
صفحة: 224
פרק ב "ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד:" )פס' 12( "ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ]...[ ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר:" )פס' 13-14( שלום לך. שלום, בת שבע. אני יכול לדבר איתך רגע? דבר. "ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ]...[" )פס' 16-15( את הרי יודעת שאני בעצם הייתי אמור להיות המלך... ואחי, בנך שלמה, הוא המלך כי ה' בחר בו... ולא בי... לא חשוב, מה שהיה היה... יש לי בקשה אחת קטנה... בר. "ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ]...[" )פס' 17-18( תוכלי לבקש משלמה המלך שייתן לי את אבישג השונמית לאישה? "ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה ]...[" )פס' 19( אימא, בואי שבי. אדבר איתו. "]...[ וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו: ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך ]...[" )פס' 21-19( אמי היקרה, כל מה שתבקשי - תקבלי. יש לי בקשה אחת קטנה. תן את אבישג השונמית לאדוניה לאישה. אימא! באמת יפה שאת מבקשת בשביל אדוניה את אבישג לאישה! אולי תבקשי "ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה ]...[" )פס' 24-22( בניהו!
|
|