פרק יט - דוד: אבא או מלך?

صفحة: 210

פרק יט ”ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך ]...[” )פס' 31-30( אין על מה לדבר. אתה וציבא תחלקו ביניכם את הנחלה. נקודה. סימן קריאה! לא אכפת לי אם ציבא יקבל את הכול. העיקר שחזרת בשלום. למה דוד לא מאמין למפיבושת? כי ככה המלך החליט! ”וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן ]...[” )פס' 37-32( ידידי ברזלי הג(לע י! אתה עזרת לי כשברחתי. בוא איתי לירושלים! אחזיר לך טובה תחת טובה. עזוב, אני כבר בן שמונים, אני לא בטוח שכל המסע הזה טוב בשבילי. הנה בני, כ(מהם, הוא יבוא איתך. ”ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך ]...[” )פס' 40-39( כ(מהם יבוא איתי. אני אדאג לו! תודה לך ידידי, תודה על הכול! ”ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה העבירו את המלך וגם חצי עם ישראל:” )פס' 41( דוד המלך הציל אותנו! אז למה אנחנו לא מחזירים את דוד לירושלים? ”והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ]...[" )פס' 43-42( ”ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך ]...[” )פס' 44( אה! יהודה! למה העברתם את דוד מאחורי גבנו? ישראל! תירגעו! דוד הוא משלנו! נו, באמת! דוד גם המלך שלנו! ואנחנו הרוב! חוץ מזה, אנחנו רצינו להחזיר אותו קודם! אבל אנחנו היינו הראשונים... גגלל

السابق  |  التالي