|
|
صفحة: 203
פרק יח "וירא איש אחד ויגד ליואב ]...[ ויאמר יואב ]...[ ומדוע לא הכיתו שם ארצה ]...[" )פס' 11-10( יואב, ראיתי את אבשלום! תלוי בעץ האלה! מה?! והשארת אותו חי?! למה לא הרגת אותו?!? "ויאמר האיש אל יואב ]...[" )פס' 14-12( אה... חשבתי שדוד המלך ציווה לא לפגוע באבשלום... עזוב, אני כבר אעשה את זה... "ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו:" )פס' 15( זהו, יואב. סגרנו את העניין. אבשלום מת. "ויתקע יואב בשפר ]...[" )פס' 16( מה זה? קול השופר של יואב? סימן שהמלחמה נגמרה! "ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער ]...[ ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד ]...[" )פס' 18-17( זהו, קברנו את אבשלום. "ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך ]...[" )פס' 21-19( יואב, ארוץ לבשר לדוד שניצחנו! לא, לא היום. לא אתה. אתה איש של בשורות טובות. לא אתה תבשר לדוד על מות אבשלום. רוץ אתה! "ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני ]...[" )פס' 23-22( אני מתעקש! עזוב. זאת בשורה רעה. אני חייב! רוץ...
|

|