|
|
صفحة: 134
פסוק :1 ימים שנים - שני ימים. פסוק :2 ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו - התנהגות המבטאת אבל על מוות. פסוק :3 אי מזה תבוא - מאין אתה בא? נמלטתי - ברחתי. פסוק :4 נס - ברח. פסוק f: נקרא נקריתי - הייתי במקרה במקום. הדבקהו - השיגו אותו. פסוק :7 ויפן אחריו - פנה אחורנית, הסתובב. פסוק :9 ומתתני - המת אותי, הרוג אותי. אחזני השבץ - תקפה אותי חולשה. כי כל עוד נפשי בי - כל עוד אני חי. פסוק :10 אחרי נפלו - אחרי שנפל על חרבו. הנזר אשר על ראשו - כתר המלכות. ואצעדה אשר על זרעו - הצמיד שעל ידו. פרק א - קינת דוד דוד מקבל בשורה על מות שאול ומות בניו פסוקים 4-1 1 קראו פסוקים .4-1 כתבו - אילו בשורות קיבל דוד? בססו את תשובתכם על ציטוט מפסוק .4 לדיון בכיתה במה הבשורות היו טובות עבור דוד? ובמה הן היו רעות? נמקו את תשובתכם. חקירת הנער המבשר - "איך י עת כי מת שאול ויהונתן בנו"? פסוקים 10-5 בפסוק 5 דוד שואל את הנער המבשר מאין הוא יודע ששאול ויונתן מתו. בפסוקים 10-6 הנער מספר את גירסתו לאירועים שהתרחשו בשדה הקרב. 2 קראו את סיפורו של הנער, וענו על השאלות הבאות: א .פסוק 6 - כיצד הגיע הנער להר הגלבוע, לאזור הקרב? ב .פסוק 6 - באיזה מצב מצא הנער את שאול? ג . פסוק 7 - האם שאול היה עדיין בחיים כאשר ראה אותו הנער? ד .פסוק 8 - בן איזה עם היה הנער? ה .פסוק 9 - מה ביקש שאול מהנער? ו . פסוק 10 - מה עשה הנער לשאול? ז . פסוק 10 - מה לקח הנער ממקום האירוע? 3 מדוע, לדעתכם, לקח הנער את הנזר "כתר המלכות( של שאול לאחר שנכח במותו? לדיון בכיתה: אמת או שקר? סיפורו של הנער העמלקי שונה מהתיאור שקראנו בשמואל א פרק לא, פסוק :4 "ויקח שאול את החרב ויפל עליה". בפרק לא בשמואל א התבשרנו על מותם של שאול ובניו. המוות עצמו היה צפוי, מכיוון ששמואל הנביא ניבא את מותם של שאול ובניו בביתה של בעלת האוב. שאול, אשר פחד שהפלישתים יתעללו בו, העדיף ליפול על חרבו - ובכך, למעשה, הוא הרג את עצמו. בפרק שלפנינו תגיע הבשורה לדוד.
|

|