פרק לא - מותו של שאול

صفحة: 130

פסוק :1 וינסו - ברחו. ויפלו חללים - מתו, נהרגו. פסוק :2 וידבקו - תפסו. פסוק :3 המורים אנשים בקשת - חיילים נושאי חץ וקשת, המצביעים לעבר שאול בחיצים שלהם. ויחל - פחד. פסוק :4 לנשא כליו - לנער הנושא את כלי המלחמה שלו. הערלים - כינוי לפלישתים. ולא אבה - לא רצה. כי ירא מאד - פחד מאוד. מות שאול פסוקים -1f 2 קראו פסוקים .4-1 בפסוקים אלה מסופר על ההפסד של ישראל ועל מותם של רבים. מהו הפועל המבטא את מה ששאול הרגיש בעת הקרב האחרון? 3 לפי פסוק 4 - ממה פחד שאול? 4 בפסוק 4 מסופר כי גם נושא הכלים של שאול פחד. ממה, לדעתכם, הוא פחד? פסוקים 6-4 מתארים את מותו של שאול: "]...[ ויקח שאול את החרב ויפל עליה: וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו: וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו:" )פס' 6-4( לדיון בכיתה נבואתו של שמואל על מותו של שאול התממשה. מה במימוש הנבואה היה צפוי מראש? מה לא היה צפוי? "לתזכורת: קראו שוב את נבואתו של שמואל - פרק כח, פסוק .19( הנה תמו יום קרב וערבו נתן אלתרמן הנה תמו יום קרב וערבו המלא זעקת מנוסה, עת המלך נפל על חרבו וגלבע לבש תבוסה/ ובארץ, עד שחר קם, לא נ מו פרסות הרץ, ונחירי רמכו בדם מבשרים כי הקרב נחרץ/ הנה תמו יום קרב וערבו, והמלך נפל על חרבו/ בהבריק על הרים אור יום בא הרץ אל מפתן אמו ובנפלו לרגליה דם את רגליה כסה דמו/ את רגליה כסה שני ויהיה העפר שדה-קרב/ וב ברה אליו: קומה, בני - מני דמע חשכו עיניו/ ויספר לה יום קרב וערבו, - איך המלך נפל על חרבו/ אז אמרה לו לנער: דם את רגלי אמהות יכס, אבל שבע יקום העם, אם עלי אדמתו יובס/ את המלך פקד הדין/ אך יורש לו יקום עד עת, כי עלי אדמתו השעין את חרבו שעליה מת/ כה דברה וקולה הרעיד/ ויהי כן/ וישמע דוד/ נתן אלתרמן משורר ומחזאי ישראלי, 1970-1910

السابق  |  التالي