|
|
صفحة: 305
קליטת העולים בערי הפיתוח ערי הפיתוח היו דרך נוספת לקליטת העולים . הן הוקמו על פי תכנון ונועדו לשמש מוקד עירוני שיזרז את פיתוחם של אזורים חדשים . כאלה היו מעלות ושלומי בצפון , קריית מלאכי וקריית גת במרכז , אופקים , נתיבות ודימונה בדרום ועוד . כאמור , חלק מערי הפיתוח צמחו מתוך המעברות . הקמת ערי פיתוח באזורים חדשים הייתה חלק ממדיניות פיזור האוכלוסייה ברחבי הארץ ויצירת מפת התיישבות חדשה . תוכנן להקים בערי הפיתוח מפעלי תעשייה לפרנסת התושבים . כך לדוגמה , פיתוח אילת התבסס על הנמל , על מפעלי הנחושת בתמנע ועל פיתוח תיירות , ואילו פיתוח דימונה נשען על מפעלי ים המלח ועל הקמת מפעלי טקסטיל . הבעיה העדתית מפלגת את החברה העלייה הגדולה יצרה בארץ מפגש בין ותיקים לבין חדשים , בין עולים מאירופה לעולים מארצות אסיה ואפריקה . מפגש זה הוליד מתחים רבים ותחושות אפליה וקיפוח על רקע המוצא העדתי . החברה הוותיקה בארץ הייתה ברובה ממוצא אירופי והעולים מארצות אסיה ואפריקה התקשו להיקלט בחברה זו . היו בין העולים הללו כאלה שהרגישו כי חייהם מנוהלים על ידי אנשי המימסד שהם אשכנזים ברובם . המימסד הוא אשר קבע היכן יגורו ובאילו תנאים , במה יעבדו , לאן יישלחו ילדיהם ללמוד . הורים הרגישו כיצד מתערער מעמדם במשפחה . הם התקשו להעניק סיוע חומרי לילדיהם ולכוונם בעצה , ולרוב היו תלויים בילדיהם שנקלטו ביתר קלות . סמכותם כראשי המשפחה נפגעה . כל אלה הגבירו את רגשות המרירות בקרב חלק מן העולים . הפער בין " ישראל הראשונה" - הוותיקה , האשכנזית ברובה , המבוססת , המשכילה , לבין " ישראל השנייה" - המזרחית , הענייה , שחשה קיפוח ואפליה - הלך וגבר . " אשכנזים , " " מזרחים" ו " אפליה" היו מושגים שנפוצו בהתמדה , ועם השימוש בהם התבססו דעות קדומות שונות אודות העולים , תכונותיהם ויכולותיהם . דוד בן גוריון הבין את חומרת הבעיה העדתית וטען כי "הבעיה העדתית היא השנייה בחומרתה בישראל אחרי בעיית הביטחון . " הביטוי למצוקה העדתית פרץ החוצה באירועים שהתרחשו בשכונת ואדי סליב בעיר התחתית בחיפה ( יולי . ( 1959 בשכונה זו התגוררו כ15– אלף תושבים , רובם יוצאי מרוקו . לאחר ששוטר פצע בירי שיכור תושב השכונה , תקפו תושבי השכונה את השוטרים . למחרת גברו ההפגנות בשכונה והתושבים מחו גם נגד האבטלה , תנאי הדיור הירודים והעוני . ההפגנה הפכה למהומות בעלות אופי עדתי . שוטרים ותושבי השכונה נפצעו , חנויות נבזזו ומכוניות הוצתו . כעשר שנים לאחר אירועי ואדי סליב קמה תנועת " הפנתרים השחורים" . ( 1971 ) חברי התנועה , בני הדור השני לעלייה הגדולה , מחו אף הם נגד הקיפוח החברתי והכלכלי של בני עדות המזרח . הפגנת "הפנתרים השחורים" בירושלים , 1971 המפגינים מביעים את מחאתם בנשיאת ארונות קבורה . במרכז התמונה אגרוף קמוץ - סמל "הפנתרים השחורים . "
|
|