|
|
صفحة: 275
הבריטים אף החליטו לעצור את מנהיגי היישוב ובכך לשים קץ לפעולת המחתרות . בליל שבת , 29 ביוני , 1946 החל " מבצע ברודסייד . " מבצע זה כונה ביישוב בשם " השבת השחורה . " כל גבולות הארץ נחסמו , כל קווי התקשורת נותקו והוטל עוצר בערים הראשיות . חיילים ושוטרים בריטים הגיעו לבתיהם של מנהיגי היישוב ועצרו אישים בכירים . הבריטים חיפשו "סליקים" מקומות מחבוא של נשק . בקיבוץ יגור מצאו הבריטים "סליק" גדול של ה"הגנה , " שכלל מצבור נשק רב ובו מאות רובים , עשרות מרגמות ומאות קילוגרם חומרי נפץ . ב"שבת השחורה" השתלט הצבא הבריטי על משרדי הסוכנות היהודית בירושלים והחרים מסמכים רבים . חברי הנהלת הסוכנות היהודית שהיו בארץ באותה שבת נעצרו . כ 2 , 700– אנשים מן היישוב נעצרו , חלקם נלקחו למחנות המעצר בעתלית ובלטרון ואחר כך הועברו לרפיח . בעקבות "השבת השחורה" החליטה הנהגת היישוב להפסיק את המאבק המזוין של "תנועת המרי" ולהתמקד במאבק מדיני . שיתוף הפעולה בין המחתרות מגיע לקיצו בתגובה לאירועי "השבת השחורה" תיכננה הנהגת "תנועת המרי העברי" כמה פעולות מבצעיות . על האצ"ל הוטל לחבל בבניין מלון המלך דוד בירושלים שבו שכנו משרדי ממשלת המנדט . ביום ביצוע הפעולה 22 ) ביולי ( 1946 החדיר אצ"ל חומרי נפץ בכדי חלב למרתף האגף הדרומי של המלון . בהודעות טלפוניות הוזהרו עובדי המשרדים ונתבקשו לעזוב את המקום . תוצאות הפעולה היו חמורות : תשעים ואחד בני אדם - אנגלים , ערבים ויהודים , מעובדי המשרדים או עוברי אורח - נהרגו ונפצעו . כמו כן נגרם נזק רב לרכוש . על השתלשלות האירועים שהובילה לקבלת ההחלטה על הפעולה ועל ביצועה , הדעות חלוקות . בעקבות הפעולה החלה מחלוקת קשה ביישוב . אצ"ל טען כי ראשי ה"הגנה" ידעו על הפעולה ואף תקף את הבריטים על שלא מיהרו לפנות את הבניין למרות שהוזהרו מראש . על פי אחת הסברות הפעולה בוצעה אף על פי שלא יצאה פקודה מפורשת לביצועה ממפקדת תנועת המרי . הנהגת היישוב גינתה את המעשה וכינתה את מבצעיו "חבר פושעים" ו"טרוריסטים . " פיצוץ מלון "המלך דוד" והאירועים שבעקבותיו הביאו לפירוק "תנועת המרי העברי" וכל אחד ממרכיביה המשיך את המאבק בדרכו . מראה מלון "המלך דוד" לאחר הפיצוץ , 22 ביולי 1946 חיפושי נשק בקיבוץ יגור , 1946
|
|