|
|
صفحة: 269
את תוכנית הלימודים בצרפת ושפת הלימוד הייתה צרפתית . יהודים בוגרי בתי הספר של כי"ח השתלבו בתרבות הצרפתית וראו עצמם צרפתים ( מסמך . ( 3 כאשר התברר כי במדינות העצמאיות בצפון אפריקה עתיד האסלאם להתחזק , הרגישו יהודים רבים כי הגיע הזמן לעזוב . חלקם עברו לצרפת והשתקעו בה , וחלקם עלו לישראל . אולם הסיבה העיקרית לעזיבת היהודים את ארצות צפון אפריקה הייתה נעוצה בתחושת חוסר הביטחון לחייהם . תחושה זו נבעה גם מפעולות אלימות של האוכלוסייה כלפי היהודים וגם ממדיניות השלטון שהושפע מן הסכסוך המתמשך בין מדינות ערב למדינת ישראל . גורם זה אף הגביר את המתח ביחסים שבין האוכלוסייה המקומית לבין היהודים . חודשים ספורים אחרי קבלת העצמאות במרוקו , בלחץ הליגה הערבית , נקט המלך מוחמד החמישי מדיניות אנטי יהודית . המדיניות החדשה יצרה בהלה בקרב היהודים . קשרי הדואר עם ישראל נותקו , ופקידים יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות . יהודים נפגעו גם בגלל גילויי ציונות : אחד מראשי היהודים במכנס נאסר משום שברשותו נמצא לוח שנה של הקרן הקיימת לישראל . בקזבלנקה , העיר הגדולה והחשובה במרוקו , הוכה יהודי בבית כנסת משום שחבש לראשו כיפה בצבעי כחול לבן . למרות הגילויים האנטי יהודיים קרא מלך מרוקו ליהודים להישאר במדינה . לדבריו " מרוקו זקוקה לכל בניה ... ואלה העוזבים את מדינתם ייחשבו לעריקים . " הממשל סירב להנפיק ליהודים דרכונים , ומשום כך לא יכלו לצאת בגלוי מן המדינה - ונאלצו לעזוב בחשאי . אלה שהתגלו נאסרו והואשמו בפגיעה בביטחון המדינה . במהלך המאבק של הפ . ל . נ . באלג'יריה חולל בית הכנסת הגדול בעיר אלג'יר ובית הקברות היהודי בעיר אוראן . יהודי אלג'יריה מיהרו לצאת מהמדינה ערב הכרזת העצמאות מחשש לחייהם . עזיבת יהודי צפון אפריקה את מולדתם בעקבות הדקולוניזציה השפיעה על מפת ריכוזי היהודים בעולם ( עמ' . ( 326 כדאי לדעת על "אגוז" במסגרת העלייה המחתרתית ממרוקו לישראל יצאה הספינה "אגוז" ממרוקו לג'יברלטר , שם הוקם מחנה מעבר לעולים . " אגוז" הייתה ספינת מלחמה ישנה של בריטניה , ובעת הפלגתה ממרוקו לג'יברלטר נקלעה לסערה וטבעה בים 11 ) בינואר . ( 1961 ארבעים ושלושה מנוסעי האונייה טבעו - ורק שלושה ניצלו . העיתונות העולמית דיווחה בהרחבה על האסון , והדגישה את אחריותה של ממשלת מרוקו לאסון . ואולם ממשלת מרוקו מצדה האשימה את הציונים , וטענה כי היציאה של יהודים ממרוקו היא בגדר בגידה במולדת . עם זאת התירו ליהודים לקבור את הגופות שנימשו מן הים . מדינת ישראל פעלה להעלאת הנספים לקבורה בישראל , אך רק לאחר ועידת מדריד , ( 1991 ) ועידה בינלאומית שעסקה בנושא פתרון הסכסוך במזרח התיכון , הסכים חסן השני מלך מרוקו כי שליח מישראל יבוא למרוקו , יאתר את הגופות וידאג להבאתן לקבורה בישראל . כעבור שלוש שנים הובאו הנספים ונקברו בארץ . ( 1994 ) תאריך טביעתה של "אגוז , " כג בטבת ( תשכ"א , ( נקבע כיום הזיכרון הממלכתי לציון יום המחתרות וההעפלה מצפון אפריקה . לימוד ב"חדר" ברובע היהודי , קזבלנקה , מרוקו , 1950 בקירוב
|
|