|
|
صفحة: 128
הגבלות על יהודי עיראק לאחר שעיראק קיבלה עצמאות ( 1932 ) ולאחר מות המלך פייצל ( 1933 ) הורע מצבם של יהודי עיראק . בקרב תושבי עיראק החלו להתחזק רגשות לאומניים איסלאמיים , והם התבטאו בהחרפת היחס כלפי היהודים : אלפי פקידים יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות ובמקומם התמנו מוסלמים ; פורסמו הוראות האוסרות קידום של יהודים במשרדים ממשלתיים , והוגבלה כניסתם לבתי ספר לרפואה , להנדסה ולרוקחות . לנישול כלכלי זה התלוותה גם הסתה נגד היהודים בכלי התקשורת . בשנות השלושים השפיע גורם נוסף על מצבם ההולך ומחמיר של יהודי עיראק . קבוצות פוליטיות במדינה קשרו קשרים עם גרמניה הנאצית נגד הבריטים . כתוצאה מכך חדרה לעיראק התעמולה הנאצית ואפילו ספרו של היטלר "מאבקי" " ) מיין קמפף ( " תורגם לערבית . הגזענות והאנטישמיות הנאצית חיזקו את דחיקת יהודי עיראק מחיי החברה , הכלכלה והמדינה . בעיות בייחסי היישוב וערביי ארץ ישראל תרמו אף הם להחמרה במצבם של יהודי עיראק . המרד הערבי בארץ ישראל ( 1939-1936 ) ( עמ' , ( 138-137 הביא בעקבותיו התנכלויות פיזיות ליהודי עיראק . בעת המרד שלחה עיראק לוחמים כדי שיסייעו לערביי ארץ ישראל . לאחר שוועדת פיל הציעה את תוכנית החלוקה של ארץ ישראל , ( 1937 ) הגישה עיראק מחאה לחבר הלאומים . המופתי חאג' אמין אל חסייני , מנהיגם של ערביי ארץ ישראל בעת המרד הערבי , נמלט מארץ ישראל והגיע לבגדד . ( 1939 ) הוא זכה לאהדה רבה בעיתונות ובחוגי הממשל והחל בפעילות פוליטית . היהודים בעיראק - בין ציונות לנאמנות למדינה מנהיגי הקהילה היהודית ראו בעיראק את מולדתם ודגלו במדיניות של נאמנות למדינה , לכן קראו ליהודים לתרום לפיתוחה ועודדו אותם להשתלב בכל תחומי החיים . ההזדהות עם המדינה גרמה להנהגת יהודי עיראק לשלול את הציונות . המנהיגים האמינו , כי ההזדהות עם עיראק כמולדת וההתנערות מן הציונות יתרמו לשיפור היחסים . 9 כיצד אפשר להסביר את הקשר בין עצמאות עיראק לבין החרפת היחס כלפי היהודים ? בית הכנסת על שם אלברט ששון , בגדד , 1927 עמוד השער של העיתון "אלמצבאח" ( המנורה ) העיתון הופיע בערבית מאפריל 1924 עד יוני . 1929 בעיתון התפרסמו ידיעות בעניינים שונים : כלכלה , פוליטיקה , חינוך , תרבות , מידע מארץ ישראל ומידע על גילויים אנטי יהודיים בעיראק .
|
|