|
|
صفحة: 87
תקוות ואכזבות פרק א : יחסים בינלאומיים בין שתי מלחמות העולם פרק ב : יהודים בתפוצות בין שתי מלחמות העולם פרק ג : שגשוג ומאבק בארץ ישראל בשנות השלושים אגרמניה וברית המועצות היו לאחר המלחמה שתי מדינות מבודדות מבחינה פוליטית . הן לא הוזמנו להשתתף בוועידת ורסאי וכן לא היו חברות בחבר הלאומים . הבדידות הפוליטית ובעיות כלכליות בגרמניה ובברית המועצות הובילו לחידוש הקשרים ביניהן ( הסכם רפלו . ( 1922 גרמניה התמודדה לאחר המלחמה עם בעיית תשלום כספי הפיצויים שהוטלו עליה בהסכם ורסאי . רק בעקבות התערבות ארצות הברית נמצא הסדר לבעיית תשלום הפיצויים . שאיפתן של מדינות אירופה לבסס את השלום והביטחון באו לביטוי בהסכמי לוקרנו . ( 1924 ) בעקבות הסכמי לוקרנו הצטרפה גרמניה לחבר הלאומים . השלום והביטחון בעולם התערערו , וסכסוכים פרצו באזורים שונים בעולם : יפן פלשה למנצ'וריה ( 1931 ) שהייתה בשליטת סין , איטליה פלשה לאתיופיה , ( 1935 ) בספרד התלקחה מלחמת אזרחים ( 1936 ) והיו מעורבות בה גם מדינות אירופה . המדינות התוקפניות פרשו מחבר הלאומים . בעקבות התחזקות המפלגה הנציונל–סוציאליסטית התמנה היטלר לקנצלר גרמניה ( ינואר . ( 1933 הוא החל לנהל מדיניות חוץ שבאמצעותה חתר להפרת חוזה ורסאי . גרמניה פרשה מחבר הלאומים , והיטלר החל בחימוש גרמניה . התגובות הפייסניות מצד מדינות המערב עודדו את היטלר להמשיך במדיניותו . איטליה וגרמניה הידקו את הקשרים ביניהן וחתמו על הסכם לשיתוף פעולה שכוון נגד המדינות הדמוקרטיות - ציר רומא–ברלין . ( 1936 ) כדי ליצור את "מרחב המחיה" במזרח אירופה החליט היטלר להכניע את אוסטריה ואת צ'כוסלובקיה . במרס 1938 פלשו כוחות גרמניה לאוסטריה ותוך כמה שעות כבשו אותה , ללא התנגדות . בוועידת מינכן ( 1938 ) הסכימו ראשי הממשלות של גרמניה , איטליה , בריטניה וצרפת , למסור לגרמניה את חבל הסודטים , שהיה בשליטת צ'כוסלובקיה . אבל היטלר המשיך במדיניותו התוקפנית , פלש לצ'כוסלובקיה וכבש אותה . מדיניות הפיוס של מדינות המערב נכשלה . צעד נוסף לקראת מלחמה היה הסכם ריב נטרופ–מולוטוב , בין גרמניה לברית המועצות . ( 1939 ) היה זה הסכם אי–התקפה לעשר שנים בין שתי המדינות . שמונה ימים לאחר חתימת ההסכם פלש היטלר לפולין ופרצה מלחמת העולם השנייה . בבין שתי מלחמות העולם התחוללו תמורות בחיי היהודים בתפוצות . חוקת ברית המועצות העניקה שוויון זכויות לכל אזרחיה וזכות הגדרה עצמית לכל הלאומים בתוכה ובהם היהודים . לנין אף פרסם פקודה האוסרת אנטישמיות . לאחר המלחמה הקימו הבולשביקים גופים מיוחדים שנועדו להעמיק את התודעה הקומוניסטית בקרב היהודים . גופים אלה פעלו ביידיש ובאמצעותה ביקשו להשפיע על הציבור היהודי . השלטון הסובייטי הציע ליהודים תוכנית להתיישבות חקלאית בבירוביג ' ן , חבל ארץ במזרח ברית המועצות . בירוביג'ן הוכרזה כחבל אוטונומי יהודי . ( 1934 ) יהודי ברית המועצות לא נהרו להתיישב בבירוביג'ן ורבים מן הבאים להתיישב במקום מיהרו ועזבו אותו . שלושה מיליון יהודי פולין היוו את המיעוט הלאומי הגדול ביותר במדינה . הם נרתמו לפעילות פוליטית והשתתפו בבחירות למוסדות השלטון . ביוזמתו של יצחק גרינבוים הוקם גוש שאיחד את כל המיעוטים במדינה . פולין הייתה מרכז ללימודי תורה ופעלו בה חצרות של חסידים וישיבות גדולות . לצידם פעלו מפלגות ציוניות בעלות השקפות שונות , מפלגה יהודית סוציאליסטית - "הבונד" ועוד . למרות מחויבות ממשלת פולין לחוזה המיעוטים נדחקו יהודי פולין מחיי הכלכלה של המדינה . חוק ממשלתי אסר על פתיחת חנויות ועסקים בימי ראשון , ויהודים קופחו בקבלת אשראי ממשלתי והלוואות . הממשלה הרחיבה את המונופול שלה על התעשייה במדינה . גם בתחום המקצועות החופשיים קופחו היהודים . לאחר מינוי היטלר לקנצלר של גרמניה הוטל חרם כלכלי כלל ארצי על היהודים . החרם נמשך יום אחד ( אפריל . ( 1933 עוד על אירופהלקראת מלחמה בעמ' 105-103 עוד על יהודיברית המועצות בעמ' 110-107 עוד על יהודיפולין בעמ' 115-111 עוד על חברהלאומים והמגעים הדיפלומטיים באירופה בעמ' 93-89 עוד על הנסיגהממדיניות השלוםוהביטחון בעמ' 102-95
|
|