|
|
صفحة: 76
ענף ההדרים מתפתח במושבות השרון עולי העלייה הרביעית לא התרכזו בערים בלבד . מקצתם פנו להתיישבות חקלאית . מושבות חדשות הוקמו על ידי יחידים ועל ידי חברות פרטיות שרכשו קרקעות בכספם הפרטי . כך קמו מושבות חדשות , בעיקר בשרון : מגדיאל , רמתיים , הרצליה ; וכן גת רימון , כפר גנים , בני ברק ועוד ( מפה . ( 4 מתיישבי המושבות הללו היו בעלי משפחות ונעדרי ידע וניסיון בעבודה חקלאית . ברוב המושבות בשרון התפתח ענף ההדרים , שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובעיקר בבריטניה . בעוד שבראשית ימי העלייה הרביעית היו ביישוב כ11– אלף דונם פרדסים , לקראת סיומה , בשנת , 1929 היו בידי היהודים כ46– אלף דונם . התפתחות ענף ההדרים תרמה לגידול במספר העוסקים בחקלאות במושבות . משבר כלכלי חריף פוגע בכלכלת היישוב משבר כלכלי חמור , ששיאו היה בשנים , 1927-1926 האט את התפתחות המשק ביישוב . לאחר שממשלת פולין הטילה הגבלות על הוצאת כספים מן המדינה , פחתו בהרבה השקעות ההון הפרטי בארץ . כפי שהשגשוג בתקופת העלייה הרביעית ניכר בעיקר בתל אביב , כך גם המשבר פגע בראש ובראשונה בתל אביב , בצורה החמורה ביותר . גילויי המשבר ניכרו בעיקר בענף הבנייה ; היקף מכירת המגרשים ירד ומחיריהם צנחו , הצטמצם הביקוש לדירות , בניית הבתים פחתה וירד שכר הדירה . עקב כך נפגעו גם כל העיסוקים הקשורים לענף הבנייה . נסגרו וצומצמו מפעלים לייצור חומרי בנייה וחנויות לחומרי גלם והאבטלה גאתה . פשיטת הרגל של "סולל בונה" , ( 1927 ) הגדול במפעלי ההסתדרות , הפכה לסמל המשבר הכלכלי החמור . כתוצאה מן המשבר הכלכלי גדלה האבטלה ועקב כך החל גל ירידה גדול מן הארץ . בשנת 1927 היה מספר היורדים מן הארץ גדול ממספר העולים אליה ( תרשים בעמ' . ( 77 ההתאוששות ממשבר זה החלה רק ב . 1929– מסמך : 6 תל אביב בתקופת העלייה הרביעית הדבר היחיד שמשך את העולים לתל אביב היה זה , שמצאו בה את כל הנוחיות שהיו רגילים בה באירופה : מאור אלקטרי , מים , קצת ניקיון , סינמה , אופרה ותיאטרון , וגם בתי ספר פחות או יותר משוכללים . בין העולים היה מספר מסוים של אנשים עשירים , שמילאו את ההוטלים והפנסיונים , והם התנפלו על הדירות הפרטיות והתחרו זה בזה בהעלאת שכר הדירה ... נתרבו הרסטורנים ( המסעדות , ( בתי הקפה ונשפי חשק וריקודים על גגות ... וככה חיו בתל אביב במשך שנתיים : הרחובות הומים , הרסטורנים מלאים , בבתי הקפה עד שתיים בלילה שירה , נגינה וריקודים . גם הפועלים נסחבו ללכת בהמחול ... ה"עדן" ( הראינוע ) מושך באורותיו המרובים , האופרה - בקולותיה הבוקעים , והגזוז בכל מקום רותח ומעלה אד בכל פינה שאתה פונה . ומעניין שכל העסקנים שלנו ונטורי קרתא ( הכוונה לוותיקי העיר ) ראו את כל זה ושמחו : "זו היא קפיצה אמריקאית , ככה צריכה ארץ ישראל להתפתח ... עוד שנה ועוד שנתיים ותל אביב תהייה 'לודז' שנייה . "' איזמוז'יק , ד , ' "לא יושיענו זה , " מתוך : היישוב ( שבועון מדיני–ספרותי 6 , ( באוגוסט , 1926 עמ' . 5-4 . 1 איזה מידע ניתן להפיק מן המסמך על תל אביב ועל העולים ושאיפותיהם ? פרסומת לתפוזים
|
|