|
|
صفحة: 74
" ההסתדרות" מייצגת את העובדים כאשר הגיעו העולים לארץ הם נעזרו בשירותי המפלגות . אלה הקימו לשכות עבודה , שירותי בריאות , קיימו שיעורים להוראת עברית ועוד פעולות לרווחת העולים . כדי לבטל את התלות במוסדות של המפלגות יזמו העולים הקמת מסגרת על–מפלגתית שתאגד את כל הפועלים . לשם כך הוקמה "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ( דצמבר . ( 1920 הקמת ההסתדרות הייתה מעין מילוי צוואתו של יוסף טרומפלדור , שקרא להקמת ארגון על–מפלגתי שידאג להבטחת כל צורכי הפועל ויסייע לקליטת המוני היהודים הנרדפים מרוסיה . עם הקמת ההסתדרות פחתה התלות של הפועלים בשירותים שסופקו על ידי כל מפלגת פועלים בנפרד . ההסתדרות עסקה במגוון רחב של פעולות . היא דאגה לא רק לזכויות העובד אלא גם טיפלה בבעיות שהן בדרך כלל בתחום אחריותה של המדינה . היא דאגה לאיתור מקומות עבודה , להסדרת תנאי העבודה של העובדים ולשכרם . כאשר גדלה האבטלה , ערכה ההסתדרות בקרב חבריה מגבית מפדיון ימי עבודה , כדי לסייע למובטלים . ההסתדרות גם סייעה לעולים ברכישת מקצוע בקורסי הכשרה שאירגנה , קיימה שיעורים להוראת עברית והרחיבה את שירותי הבריאות לעובדים במסגרת " קופת חולים . " נוסף על כל אלה שימשה ההסתדרות גם כמעסיק מרכזי . פועלים רבים מצאו עבודה במפעלים שהקימה ההסתדרות : "תנובה" - ארגון לשיווק תוצרת חקלאית של ההתיישבות ; "סולל בונה" - חברה לביצוע עבודות סלילה ובנייה , ועוד ; ההסתדרות הקימה גם את חברת הביטוח "הסנ ה , " ואת "בנק הפועלים" - הגוף שטיפל בענייניה הכספיים . ההסתדרות השתתפה בעיצוב חיי התרבות של היישוב באמצעות הקמת ספריות ציבוריות , תמיכה בתיאטרון "האוהל" ובתנועות הנוער "הנוער העובד" ו"מחנות העולים . " כמו כן היא הקימה את אגודת הספורט "הפועל" ורשת של בתי ספר של "זרם העובדים * , " שנקראו "בית חינוך . " ההסתדרות אף הוציאה לאור את העיתון "דבר , " עיתון הפועלים היומי . ( 1925 ) . 7 מה הם עיסוקיה המרכזיים של " הסתדרות העובדים" בימינו ? . 8 בידקו : אילו מפעלים וגופים שהקימה ההסתדרות קיימים גם בימינו ? "* זרם העובדים" - אחד מן הזרמים של מערכת החינוך של היישוב . נוסד בשנת 1926 וכלל בתי ספר של ההסתדרות הכללית . הוא פעל לצד שני זרמים ותיקים ממנו - זרם "המזרחי , " של החינוך הדתי , וזרם "החינוך הכללי , " שבו נכללו רוב מוסדות החינוך . כדאי לדעת עלהתאורהברחובותתלאביב עוד בטרם חוברה תל אביב לרשת החשמל דלקו ברחובותיה פנסי תאורה ( לוקס ) שהופעלו באמצעות נפט . כל ערב היה מדליק הפנסים מטפס על עמוד הפנס כדי להדליקו . טקס הדלקת הפנס התחבב מאוד על הילדים ומדי ערב הם התכנסו סביבו למשחקיהם . בסיפורים רבים מן התקופה מתואר פנס הלוקס הראשון ; בספר "קורות משפחה אחת , " מאת ר' אלפר , מסופר כך : "משהודלק הלוקס לראשונה , לא היה קץ לשמחתנו . איחרנו לעמוד בחוץ ולהתבונן באורו העליז . בהידלקו , הוטל עיגול אור תחתיו , הילדים נמשכו לשחק בתוך העיגול כפרפרים סביב למנורה ואי אפשר היה לנתקם משם ולכנסם לבית . " פנס הנפט ירד מגדולתו לאחר שפנסי החשמל האירו את רחובותיה של תל אביב ובתיה . אמנם תושבי תל אביב לא מיהרו לחבר את בתיהם לזרם החשמל , כי הדבר היה כרוך בהוצאות גדולות , אך אנשיו של רוטנברג שכנעו אותם לעשות כך בנימוק שזהו מעשה ציוני . עם המעבר לשימוש בחשמל , לאחר בניית תחנת הכוח של רוטנברג , היו המילים "חשמל" ו"רוטנברג" מושגים נרדפים . אנשים נהגו לומר : "באו מרוטנברג לבדוק את החשמל , " "אני הולך לרוטנברג לשלם את החשבון . " רוטנברג , שקיבל את הזיכיון להקמת תחנת כוח גם בנהריים , זכה לכינוי "הזקן מנהריים . " פנס הרחוב הראשון בתל אביב ( ציור של נחום גוטמן , ( 1959
|
|