|
|
صفحة: 68
" עליית החלוצים" העלייה השלישית העלייה לארץ ישראל מתחדשת בעשור הראשון לאחר המלחמה הגיעו לארץ שני גלי עלייה שנוהגים לכנותם על פי סדר הגעתם , "העלייה השלישית" ו"העלייה הרביעית . " העליות שקדמו להן , "העלייה הראשונה" ו"העלייה השנייה" הגיעו לארץ בתקופת השלטון העות'מאני . נוסף לכינוי העליות לפי סדרן הכרונולוגי , נהוג לזהות כל גל עלייה על פי מאפיין חברתי ואידיאולוגי בולט המייחד אותה . וזאת , גם אם המאפיין אינו תקף לגבי מרבית העולים אלא לגבי מעטים מתוכם . זאת היא הסיבה לכך שהעלייה השלישית נחשבת ל"עלייה חלוצית , " עלייה שפניה להתיישבות חקלאית , אף על פי שרבים מעוליה התיישבו דווקא במרכזים עירוניים . ואילו העלייה הרביעית נחשבה ל"עלייה הבורגנית , " אף על פי שעוליה פנו גם להתיישבות חקלאית . בואה של האונייה "רוסלן" לנמל יפו , כשעל סיפונה 670 עולים 20 ) בדצמבר , ( 1919 מסמלת את חידוש העלייה לארץ ישראל , לאחר שהופסקה במהלך מלחמת העולם הראשונה . גורמי הדחיפה מאירופה וגורמי המשיכה לארץ ישראל במהלך ארבע שנות העלייה השלישית , ( 1923-1919 ) הגיעו לארץ ישראל כ34– אלף עולים , רובם ממזרח אירופה , בעיקר מרוסיה ומפולין . האירועים במזרח אירופה לאחר המלחמה האיצו את הגירת היהודים . במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה גורשו תושבים יהודים מבתיהם , ואיבדו את רכושם בלא שקיבלו על כך כל פיצוי . יתר על כן , במדינות החדשות שהוקמו במזרח אירופה לאחר המלחמה , התרבו גילויי האנטישמיות . התנועות הלאומיות במדינות אלה ראו ביהודים זרים המפריעים לתהליך התגבשותן של המדינות הצעירות . גל רדיפות ופרעות פגע ביהודי אוקראינה , פולין , הונגריה ורומניה . על רקע מצוקתם הגוברת במזרח אירופה , התחזקה תקוותם של היהודים לעתיד טוב יותר בארץ ישראל . תקווה זו התבססה על שורת אירועים חשובים שהתרחשו באותה עת : באירופה הגיעה לקיצה מלחמה עקובה מדם , הצהרת בלפור הניחה את היסודות להקמת בית לאומי בארץ ישראל , וארץ ישראל נמסרה לידי שלטון חסות בריטי , המנדט . אירועים אלה תרמו ליצירת אווירה של "ראשית הגאולה , " אווירה שעודדה את עליית היהודים לארץ ישראל . חברי "החלוץ" עולים לארץ לאחר הכשרה חברי תנועת "החלוץ , " שנוסדה ברוסיה , ( 1917 ) נחשבים למייצגי העלייה השלישית . אמנם "החלוצים" היו מיעוט בקרב העולים , אך הם העניקו את שמם לעלייה זו בשל פעילותם המאורגנת והנמרצת . עוד בארצות מוצאם , במזרח אירופה , הכשירו עצמם חברי "החלוץ" לחיים חדשים בארץ ישראל . בחוות הכשרה שהקים "החלוץ" התנסו המועמדים לעלייה בעבודה חקלאית ובחיי שיתוף . חברי "החלוץ" עלו בקבוצות ולא כיחידים , וכתנאי לעלייה היו חייבים לדעת עברית ( מסמך . ( 3 מספרם גדל בהתמדה והוקמו סניפים של "החלוץ" ברחבי רוסיה ובמזרח אירופה . אחד ממייסדי "החלוץ" היה יוסף טרומפלדור , שנשלח מטעם התנועה לארץ כדי לברר אפשרויות עלייה וקליטה לחברי הקבוצה ( 1919 ) ( עמ' . ( 64 . 4 אילו כינויים ניתנו לעליות הגדולות שהגיעו למדינת ישראל ? מה מאפיין כינויים אלה ? . 5 אילו אירועים חשובים שהתרחשו ברוסיה השפיעו על העולים שהגיעו בעלייה השלישית ? תוכלו להיעזר בעמ' . 33-32
|
|