|
|
صفحة: 64
מסמך : 2 על יוסף טרומפלדור יוסף טרומפלדור ( 1920-1880 ) לחם בצבא הצאר במלחמת רוסיה–יפן . ( 1904 ) הוא נפצע קשה ואיבד את ידו , ועל פציעתו כתב להוריו : "אין להצטער על כך . ראשית , גם אם תצטערו לא תועילו בזה מאומה . ושנית , רבים האנשים שגם הימנית וגם השמאלית אבדו להם וגם הם חיים . ומצד שני , אני מקווה כי גם ידי הימנית האחת , שבה אני כותב את מכתבי זה , תעמוד לי בחיים במידה שגם בעלי שתי הידיים יתקנאו בי . " כאשר סיים את שירותו בצבא רוסיה , בדרגת סגן משנה במילואים , דרגה שנחשבה גבוהה ביותר ליהודי , בחר בלימודי משפטים , אך לא השלימם . בשנת 1912 עלה טרומפלדור לארץ וכאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה סבר כי היישוב חייב ליטול חלק במאמץ המלחמתי . לכן התייצב בראש "גדוד נהגי הפרדות" - גדוד שירותים שלחם במסגרת הצבא הבריטי . הגדוד שירת בחזית הקשה בגליפולי ובאחד המכתבים לארוסתו כתב טרומפלדור : "אם אני הולך למות , אני הולך בשמחה , בלב קל , מפני שזה לא הדבר הכי יקר לי . האם לא שמחה היא למות מתוך הכרה , שבמחיר זה יקבל עמי דבר מה במולדתי היקרה בארץ ישראל " ? לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה לאחד מראשי "החלוץ" ( עמ' . ( 69-68 לארץ ישראל שב ב . 1919– כאשר החלו האירועים ב"אצבע הגליל" נשלח טרומפלדור לבחון את האירועים מקרוב . הוא נשאר במקום והיה למפקד הכוח במקום . בי"א באדר תר"ף 1 ) במרס ( 1920 הגיעו ערבים לתל חי וביקשו לבדוק אם לא מסתתרים במקום צרפתים . טרומפלדור הניח לערבים להיכנס . עד היום לא ברור איך התלקח קרב היריות בו נהרגו שלושה בחורים ושתי בחורות וטרומפלדור עצמו נפצע קשה . טרומפלדור הפצוע נלקח לכפר גלעדי . לפי עדות אחת אמר לרופא שדרש בשלומו : " אין דבר , כדאי למות בשביל הארץ , " לפי עדות אחרת אמר : "טוב למות בעד ארצנו , " ויש הטוענים כי פלט קללה ברוסית . על פי : לסקוב , ש , ' " האיש יוסף טרומפלדור , " מתוך : היישובבעתהחדשה , סטמפלר , ש' ( עורך , ( עמ' . 188-176 חנוכת האנדרטה לזכר מגיני תל חי , 1934 אנדרטת "האריה השואג" צופה אל עמק החולה . הקבר הפך למוקד עלייה לרגל לחניכי תנועות הנוער , ביום י"א באדר , יום תל חי .
|
|