|
|
صفحة: 286
חבלי הצמחייה של ישראל בישראל מצויים 3 חילב הייחמצהחבל הים-תיכוני, החבל האיראנו-טוראני, והחבל הסהארו-ערבי. בנוסף להם קיים עוד חבל קטן וייחודי - החבל הסודאנו- דקאני )טרופי(, הנמצא בבקעת הירדן. החבל הראשון מאפיין את מערכת הנוף הים-תיכונית בישראל, ושלושת האחרים מאפיינים את מערכת הנוף המדברית. )ה53( החבל הים-תיכוני: מרכזו סביב הים התיכון, אך הוא מצוי בעוד כמה מקומות בעולם. הצומח האופייני בישראל: חורש, גריגה, בתה וצומח עשבוני, ובמקומות מעטים גם יער. )ה54( החבל האיראנו-טו ראני: זור נרחב מאוד, שמרכזו באיראן וברכס הרי טוראן שבאנטוליה )טורקיה(, וישראל נמצאת בשוליו הדרום-מזרחיים. האקלים האופייני לאזור זה: חורף קר ומושלג, עונות מעבר גשומות וקיץ חם ויבש. בישראל מצויים הצמחים האופייניים לאזור האיראנו- טוראני באזור האקלים הצחיח למחצה. הצומח האופייני: מעט מאוד עצים, ובתה של בני שיח השולטת בנוף. החבל הסהארו-ערבי: אזור צחיח, שישראל נמצאת בשוליו הצפוניים. הצומח האופייני: בני שיח נמוכים, המפוזרים בדלילות או מרוכזים בערוצי נחלים. )ה,56 ה57( החבל הסודאנו-דקאני: דקאן הוא מדבר בהודו, וצמחים מן האזור הזה חדרו דרך ים סוף לאזור הבקע הסורי- אפריקני. הצומח הוא סוואנה, המאופיינת במעט עצים קוצניים כמו שיטה או שיזף, ובשיחים נמוכים. בישראל זהו חבל המצוי בבקעת הירדן. התפוצה של מיני הצמחים לאורך בקעת הירדן אינה שווה - יש מינים הנעלמים ככל שפונים צפונה, וזאת בהשפעת הירידה בטמפרטורות; למשל, השיטה הסלילנית. ה.53 חבלי צמחייה בישראל הצמחייה במערכת הנוף הים-תיכונית מערכת הנוף הים-תיכונית בתחומה של ישראל מתאפיינת בתנאי טבע שהם נוחים להתפתחותה של צמחייה: טמפרטורות מתונות יחסית, גשמים, מסלע שרובו סלעי משקע המתבלים בקלות ומאפשרים התפתחות של צמחייה, ושטחים לא מעטים של קרקעות בשלות. במערכת הזאת בישראל הצמחייה עשירה והיא כוללת קרוב ל2,000- מיני צמחים. המקור של רוב הצמחים הוא באזור הים-תיכוני, אבל כ90- מינים הם םיחמצ ”גםיר" שהגיעו לכאן באלף השנים האחרונות בעקבות פעילות האדם - לרוב פעילות מקרית ולא מכוונת. למשל, זרעים שהגיעו לארץ בתוך מטענים שהובלו באוניות. עם אלה נמנים צמחים כמו: החמציץ, שמוצאו בדרום אפריקה; נר הלילה החופי, שמוצאו בארה"ב; והקיקיון, שמוצאו בארצות השכנות לישראל. כמחצית ממיני הצמחים במערכת הים-תיכונית הם יקורי-דעומחציתם םירישנ תקופת הפריחה של רוב הצמחים באזור הים-תיכוני היא בין החודשים פברואר- אפריל. בתקופה זאת הטמפרטורות גבוהות מספיק, ויש עדיין מספיק מים. זוהי גם התקופה הנוחה לחרקים המאביקים את הפרחים. כיום, בגלל ההתיישבות המואצת בישראל, הצמחייה הים-תיכונית הטבעית מתמעטת ומצטמצמת והיא מצויה בעיקר בשמורות הטבע ובשטחים הפתוחים. ■ חבל צמחייה: מרחב המהווה סביבת גידול מתאימה לצמחים ממינים מסוימים. ■ צמח עשבוני: צמח קטן, רך למגע, לרוב חד-שנתי. ■ בן שיח: שיח רב-שנתי קטן ונמוך. ■ צמח גר: צמח שמוצאו בארץ אחרת והוא מתפשט באופן טבעי בין צמחי הבר המקומיים. ■ צמח ירוק-עד: צמח בעל עלים במשך כל השנה. חילוף העלים נעשה בו בהדרגה. ■ נשירים: צמחים שכל העלים שלהם נושרים במשך עונה מסוימת והצמח נכנס למצב זמני של תרדמה. בצמחים הרגישים לקור - העלים נושרים בחורף, וכך נמנעת פגיעת הקור בצמח. ובצמחים הרגישים ליובש - העלים נושרים בקיץ, וכך נמנעת סכנת התייבשות הצמח.
|
|