|
|
صفحة: 244
המערך הפנימי של הכפר הערבי המסורתי משה ברור ימה: כפר ערבי באזור השרון מתוך: יישובים במרחב היישובים הערביים נכון לשנת ,2007 רוב התושבים הערבים בישראל גרים ב116- יישובים ערביים הומוגניים. תושבי היישובים הערביים נבדלים מתושבי היישובים היהודיים בלאום, בשפה, בדת, באורחות החיים ובמנהגים. כ25%- מהערבים בישראל חיים בערים המעורבות: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, לוד, רמלה, עכו, נצרת עילית ומעלות-תרשיחא. בירושלים חיים כ240,000- ערבים )נכון לשנת 2006(; רובם חיים במזרח העיר והם מהווים כ30%- מאוכלוסייתה. היישובים הערביים מנוהלים על ידי רשויות מקומיות ערביות, ובמוסדות החינוך שפת הלימוד העיקרית היא ערבית. הכפר הערבי הופך ליישוב עירוני בראשית המאה העשרים, כ60%- מהאוכלוסייה הערבית בארץ התגוררה בכפרים וכ40%- ממנה התגוררה בערים. הערים הגדולות המעורבות, ובעיקר ירושלים, יפו, חיפה ועכו, משכו אליהן אוכלוסייה ערבית חזקה, והן היוו עבור האוכלוסייה הערבית מרכזים מינהליים, תרבותיים וכלכליים. בעקבות מלחמת העצמאות עזבה רוב האוכלוסייה הערבית את הערים האלה, ורק חלק קטן ממנה נשאר להתגורר בהן, לדוגמה: בחיפה התושבים הערבים היוו בראשית שנות ה50- רק 5% מהאוכלוסייה, ובעכו, לוד ורמלה - רק .10% בנוסף, ירושלים חולקה לעיר ישראלית ולעיר ירדנית, ויפו אוחדה עם תל אביב. הערבים שנשארו בישראל הפכו לאזרחי המדינה, ורובם התגוררו מעתה בכפרים קטנים ובינוניים. נצרת ושפרעם הפכו לערים הערביות הגדולות, אך התפתחותן כערים מרכזיות הייתה מוגבלת. במשך השנים גדלה מאוד האוכלוסייה הערבית בישראל, ומאחר שמספר היישובים הערביים לא גדל - רוב הכפרים הפכו ליישובים עירוניים, וחלקם אף קיבלו מעמד של עיר )לדוגמה: טירה, טייבה, אום אלפחם, כפר קאסם(. ביישובים הערביים שגדלו לא התפתח בסיס כלכלי ותעשייתי, ולצורך תעסוקה רוב תושביהם יוממים עד היום מיישוביהם ליישובים אחרים, ובעיקר אל הערים המרכזיות בישראל ואל אזורי התעשייה שנמצאים בתחומי היישובים היהודיים. ענפי התעסוקה שבתוך היישובים הערביים השתנו מאז קום המדינה - מחקלאות ומסחר זעיר לענפי תעסוקה עירוניים, בהם: שירותים ציבוריים - ברשויות המקומיות, בחינוך, בבריאות ובתברואה; שירותים עסקיים - עורכי דין, סוכני ביטוח, עובדי מכירות, עובדי שירות; עובדים מקצועיים - בתעשייה ובבינוי; עסקים שאינם דורשים השקעה גדולה, כמו חנויות ובתי מלאכה )שהתמקמו בקומות הקרקע של בתי מגורים הפונים אל הרחוב, או על צירי התנועה הראשיים ביישוב(. בשנים האחרונות הולכים ונבנים אזורי תעשייה ומלאכה עתירי עבודה ביישובים הערביים הגדולים, ואלה עתידים לספק לתושבים מקומות עבודה רבים. ד.138 גידול האוכלוסייה ביישובים ערביים בישראל, 2003-1950 ד.139 בנייה מפוזרת ביישוב ערערה השוכן בעמק נחל עירון )ואדי ערה(
|
|