|
|
صفحة: 238
מושב עובדים, מושב: יישוב שהוקם על קרקע השייכת למדינה, ותושביו התפרנסו בעיקר מחקלאות. בין חברי המושב היה שיתוף ברכישת הציוד ובשיווק התוצרת, ואילו הייצור והצריכה התבצעו על ידי כל משפחה בנפרד. כיום השיתוף בין התושבים במושב מועט, ומקורות הפרנסה מגוונים. מושב שיתופי: יישוב כפרי-חקלאי, צורת יישוב מיוחדת שהייתה מעין צורת ביניים בין המושב והקיבוץ. כמו בקיבוץ - הייצור, רכישת הציוד החקלאי ושיווק התוצרת נעשו במשותף, וכמו במושב העובדים - הצריכה התנהלה באופן פרטי. המושב השיתופי הראשון בארץ הוא כפר חיטים, שהוקם בשנת .1936 בסך הכול נוסדו בישראל כ43- מושבים שיתופיים. המושב בשנת 1921 עלו על הקרקע בעמק יזרעאל שני יישובים - נהלל וכפר יחזקאל. אלה היו יבשומ םידבועה הראשונים, ובעקבותיהם קמו בכל רחבי ישראל עוד מאות מושבים, רובם לאחר הקמת המדינה. בכל מושב עובדים התיישבו 100-60 משפחות. המוסדות המיישבים והממשלה ראו בתושבי המושבים חלוצים הפועלים לבניית הארץ, לקליטת עלייה, לשמירה על הקרקע הלאומית, לשמירת הגבולות, לייצור מזון וליצירת חברה חדשה. כמו הקיבוץ כך גם המושב התבסס על שיתוף בין התושבים, אך מידת השיתוף הייתה קטנה יותר. יתרה מזאת, בקרב תושבי המושב היו חילוקי דעות על היקף השיתוף, ועל כן קמו שתי צורות של מושבים: מושב עובדים ובשומ יפותיש. רוב המושבים )409 במספר( הוקמו כמושבי עובדים, ומיעוטם )43 במספר( הוקמו כמושבים שיתופיים. במושבים התגוררו תושבים שהתפרנסו מחקלאות, או שהיה להם תפקיד ציבורי. הקרקעות שהמדינה הקצתה לכל מושב עובדים חולקו באופן שווה בין המשפחות. כל משפחה ניהלה משק בית נפרד ועיבדה את המשק החקלאי שלה בעצמה, ובעונות הבוערות הועסקו עובדים שכירים זמניים. היו גם ענפים שחברי המושב עיבדו במשותף. כדי לשמור על המסגרת הכלכלית של המושב הוחלט שכל משפחה תוכל להוריש את המשק שלה רק לאחד מבניה או בנותיה. מידת השיתוף הייתה שונה ממושב למושב, אך ברוב המושבים האספקה הדרושה למשק החקלאי והשיווק של התוצרת החקלאית נעשו במשותף, תוך עזרה הדדית בין התושבים. המושבים נוהלו על ידי אגודה שיתופית, שהייתה אחראית גם לארגון חיי החברה והתרבות, לחלוקת מכסות הקרקע למשפחות, לניהול הצרכנייה )מכולת( ולשיווק התוצרת. אספת חברי המושב התכנסה באופן קבוע, והיא בחרה באופן דמוקרטי את בעלי התפקידים השונים במושב. רוב המושבים התפתחו היטב וידעו פריחה ושגשוג. תושבי המושבים הכניסו לעבודת החקלאות מיכשור חקלאי משוכלל ושיטות עבודה מודרניות. תפוקת התוצרת החקלאית גדלה וחלק גדול ממנה יועד לייצוא. ההצלחה הכלכלית הביאה לעלייה ברמת החיים ולשיפור השירותים במושבים: הוקמו בתי מגורים חדשים ומוסדות לרווחת הציבור. אך יש מושבים, בעיקר אלה השוכנים באזורים הרחוקים מהמרכז, שנאלצו להתמודד עם קשיים כלכליים גדולים מאז הקמתם.
|
|