|
|
صفحة: 227
נתמקד בשתי ערים לדוגמה: ירושלים - עיר עתיקה מאוד, ונצרת עילית - עיר חדשה. ירושלים היא העיר המעורבת הגדולה בישראל. האוכלוסייה הערבית מהווה כיום למעלה משליש מהאוכלוסייה העירונית בירושלים, והיא מתגוררת בשכונות ערביות-הומוגניות. העירוב בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית מוגבל בעיקר לעיר העתיקה ולשכונות קטנות הצמודות לה, והוא מתקיים באמצעות כניסתן של משפחות יהודיות לשכונות ערביות, בעיקר מסיבות אידאולוגיות. העירוב כמעט שאינו מתרחש כתוצאה מכניסה של אוכלוסיות ערביות לשכונות יהודיות. נצרת עילית היא עיר יהודית חדשה, שנוסדה בשנות ה50- כמרכז שלטוני של מחוז הצפון בגליל, בסמיכות לעיר נצרת. נצרת היא אחת הערים העתיקות בגליל - עיר אשר מאז התקופה העות'מאנית משמשת מרכז עסקי ומסחרי לאוכלוסייה הערבית של הגליל. בגלל גידולה המהיר של נצרת, הצפיפות שנוצרה בה והמחסור בקרקע פנויה לבנייה - מתקיימת זה למעלה מ20- שנה הגירה של אוכלוסייה ערבית מנצרת לנצרת-עילית. המהגרים הם ברובם נוצרים - אוכלוסייה המחפשת אפשרויות לשפר את תנאי מגוריה, אך לשמור על נגישות לנצרת כמקום מרכזי לתעסוקה, לחינוך ולפעילות הכלכלית. כיום, כ13%- מתושבי נצרת-עילית הם ערבים. ד:115 השוק בתרשיחא, שמגיעים אליו קונים רבים, גם ממעלות ומן הסביבה כולה ד:116 אוכלוסיית הערים המעורבות, 2006
|
|