|
|
صفحة: 207
בקעת הירדן ההתיישבות בבקעת הירדן נבעה משיקולים אסטרטגיים שראו בשליטה על קו הגבול עם ירדן בבקעת הירדן צורך חיוני לביטחון המדינה. ההתיישבות בבקעה הייתה המרכיב המרכזי ב"תינכת ןולא". לפי התכנית, כדי לאבטח את הגבול המזרחי הוקמו שתי שורות יישובים, מעמק בית שאן ועד ליריחו: האחת בסמוך לנהר הירדן, והשנייה לאורך המורדות המזרחיים של ההר, השולטים על הבקעה. הוקמו 23 יישובים - 14 מושבים, ו9- מושבים שיתופיים. ליישובי החבל מרכז אזורי - מעלה אפ רים. יהודה ושומרון ההתיישבות באזור גב ההר )האזור הגבוה של ההר( ביהודה ובשומרון החלה כעשר שנים לאחר מלחמת ששת הימים. גב ההר ביהודה ובשומרון מיושב בצפיפות באוכלוסייה ערבית, שרובה חקלאית. היה ברור שבהעדר קרקעות פנויות לא יוכלו מתיישבים יהודים לעסוק בחקלאות. הקירבה למרכזים העירוניים של ישראל במישור החוף, ולירושלים, איפשרה עיצוב דגם התיישבותי חדש - "היישוב הקהילתי" - שהפך ליישוב המזוהה עם ההתיישבות ביהודה ושומרון. תכנית ההתיישבות התבססה על פריסה רחבה של יישובים בגדלים שונים, בשלוש רצועות אורך: בקעת הירדן, יישובי גב ההר, ויישובי המורדות המערביים של ההר. לכל אחת מרצועות האורך מאפיינים משלה: רצועת בקעת הירדן - יישובים חקלאיים, רצועת גב ההר - יישובים קהילתיים, ורצועת שיפולי ההר - יישובים קהילתיים בעלי זיקה חזקה לערים הגדולות שבקרבתם. ההתיישבות ביהודה ושומרון מתקיימת כל השנים בתנאים של אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, בצל הסדרים מדיניים העשויים לצאת לפועל באזור ולהשפיע על גורלה. הקירבה הגאוגרפית בין ההתיישבות היהודית לבין זו הערבית מביאה להתרחשותם של אירועי אלימות קשים בין האוכלוסיות, ופוגעת בביטחון המרחבי של היישובים ולאורך הדרכים. לפיכך, כדי לשפר את הנגישות אל היישובים היהודיים ואת ביטחון התנועה בדרכים, הופרדו תשתיות הכבישים המובילים אל היישובים הערביים מאלו המובילים אל היישובים היהודיים, והוגברה נוכחותם של כוחות צה"ל באזור. ממשלות ישראל לתקופותיהן תמכו ותומכות כלכלית בהתיישבות ביהודה ובשומרון, על ידי מתן תמריצים והטבות כגון רכישת קרקעות במחירים נוחים והשקעות בתשתיות. בציבור הישראלי קיימת מחלוקת באשר להתיישבות באזורים אלה. ■ "תכנית אלון" - יגאל אלון, ממנהיגי תנועת העבודה ושר בממשלות ישראל, הציג בשנות ה60- של המאה ה20- תכנית לפתרון טריטוריאלי שהפריד בין ההתיישבות הפלסטינית בהר לבין ההתיישבות היהודית בבקעה. לגרסתו, השליטה היישובית בקו הגבול המזרחי בבקעת הירדן הייתה חיונית לביטחון המדינה. ד:90 ברכות דגים ושדות חקלאיים בבקעת הירדן
|
|