|
|
صفحة: 190
כ200,000- דונם, מחציתם בידי ההון הלאומי ומחציתם בידי ההון הפרטי. עמק יזרעאל שימש כאזור ניסוי לכל צורות ההתיישבות הכפרית החדשות שהוקמו בארץ ישראל. בעזרת ההון הלאומי הוקמו בעמק קבוצות קטנות )דוגמת הקבוצות גבע וגבת(, קיבוצים גדולים )דוגמת עין חרוד, תל יוסף ובית אלפא(, ומושבי העובדים הראשונים בארץ )נהלל וכפר יחזקאל(. בתמיכת ההון הפרטי הוקמו בו מושבות )בלפוריה ומרחביה, לדוגמה(, כפר מתועש )היישוב מנור, שתושביו עסקו בתעשייה ובחקלאות(, חוות חקלאיות )כגון חוות בלומנפלד במרחביה( שהכשירו פועלים לחקלאות, וגם עיר מרכזית חדשה )עפולה( שהוקמה בלב העמק. )על צורות התיישבות אלה ראו עמ' 241-231( בסוף שנות ה20- של המאה העשרים פקד את ארץ ישראל משבר כלכלי, שפגע ביכולתן של החברות הפרטיות שרכשו קרקעות בעמק לעמוד בתשלומים לבעלי הקרקע הערביים. היישובים שהן הקימו התמוטטו, והייתה סכנה שהקרקעות ישובו לבעליהן הקודמים. המוסדות הציוניים נרתמו להצלת הקרקעות - באמצעות ההון הלאומי הם רכשו מהחברות הפרטיות את רוב הקרקעות, ובשנות ה30- הוקמו עליהן קיבוצים ומושבים חדשים. העיר עפולה נותרה כשריד כמעט יחיד לתקופה שבה פעל ההון הפרטי לצד ההון הלאומי בעמק יזרעאל. סיפורו של עמק יזרעאל: חבל ארץ כפרי-חקלאי חדש עמק יזרעאל היה אחד האזורים החשובים במפת ההתיישבות של ארץ ישראל בשנות ה20- של המאה העשרים. לעמק היו יתרונות רבים להתיישבות: • היו בו שטחים רבים מישוריים - שטחי מישור, המתאימים להתיישבות חקלאית נרחבת ומהירה, בעלת פוטנציאל להגיע לעצמאות כלכלית. • המשא ומתן לרכישת הקרקעות היה פשוט, יחסית: הוצעו למכירה שטחים גדולים )כ400,000- דונם קרקע(, שהיו בבעלותם של מספר קטן של בעלי אחוזות. )משפחת סורסוק, למשל, החזיקה כמחצית משטח העמק.( • מספר התושבים הערביים שחיו בעמק היה קטן - בין כ700- לכ1,800- )לפי מקורות שונים( - רובם אריסים. עם רכישת הקרקעות הם התפנו מהשטח - רובם קיבלו קרקע חלופית במקום אחר, ומיעוטם היגרו לערים. • למיקומו של עמק יזרעאל הייתה חשיבות אסטרטגית לאומית: הוא היה חלק מהחוליה החסרה ליצירת רצף של התיישבות יהודית בין צפון הארץ למישור החוף. • חלקיו המערביים של העמק שימשו עורף חקלאי לתושבי העיר חיפה. בחלקיו המזרחיים היה העמק צמוד לעתודות הקרקע הגדולות בעמק בית שאן. אמנם קרקעות עמק בית שאן חולקו על ידי ממשלת המנדט לערבים, אך המוסדות הציוניים לא פסקו מלהתעניין ברכישת קרקעות בעמק זה. • לעמק הייתה נגישות טובה באמצעות "רכבת העמק", שנעה על מסילת הברזל שחצתה אותו וחיברה את חיפה לדמשק שבסוריה. ממשלת המנדט הכירה בחשיבותו של עמק יזרעאל והיא סללה כבישים חשובים שעברו דרכו: כביש חיפה- נצרת וכביש טבריה- ירושלים. היתרונות של עמק יזרעאל פעלו ככוח משיכה למשקיעים פרטיים, לקרנות הלאומיות ולתנועות המיישבות. עד שנת 1925 נרכשו בעמק יזרעאל ד:61 חגיגת ביכורים בעין חרוד, 1926
|
|