|
|
صفحة: 66
כוחות השוק: פעילות כלכלית המתרחשת כאשר הקונים והמוכרים פועלים באופן חופשי, ללא מעורבות ציבורית. מעורבות ציבורית: התערבות של הממשלה ושל מוסדות ציבוריים בפעילות הכלכלית המתרחשת במשק המדינה. יזם: אדם היוזם ומשקיע, או מגייס השקעות, לפיתוח פעילות כלכלית חדשה כמו הקמת עסק מסחרי, מפעל תעשייה וכדומה. הפרטה: מכירת הבעלות על חברות, על מפעלים או על שירותים ממשלתיים או ציבוריים, לידי אנשים פרטיים. שני גורמים חשובים מניעים את הפעילות הכלכלית במדינה: תוחוכ קושה ורועמהתוב יצהתירובכאשר כוחות השוק פועלים באופן חופשי - הקונים והמוכרים הפרטיים )םימזיבעלי מפעלים, בעלי חנויות וכדומה( מבצעים פעילויות כלכליות ללא התערבות ופיקוח מצד הממשלה או מצד גורמים ציבוריים אחרים. במצב זה השוק מציע את המוצרים והשירותים בכמויות הנדרשות, ובמחיר שהקונים מוכנים לשלם. מעורבות ציבורית, משמעה התערבות של הממשלה ושל מוסדות ציבוריים במשק הכלכלי. המעורבות של הממשלה יכולה להתבטא בדרכים שונות, לדוגמה: - בעלות, שלמה או חלקית, של הממשלה על מפעלים כלכליים גדולים כמו חברת החשמל וחברת מקורות. - קביעת המדיניות הכלכלית בנושאים שונים - למשל, עידוד היצוא או הטלת הגבלות על החזקת מטבע חוץ. - פיקוח על הפעילויות הכלכליות של המשק, כמו קביעת המחירים וקביעת כמויות הייצור של מוצרים שונים. - חלוקת תקציבים ומתן תמיכה כלכלית למפעלים שונים ולמשקי בית. למעשה, כוחות השוק והמעורבות הציבורית אינם פועלים בנפרד, ולפעמים קיים ביניהם מתח הנובע מהאינטרסים השונים, ולעתים אף המנוגדים, של שניהם: המעורבות הציבורית נועדה לבצע פעולות לטובת הציבור כולו, ואילו כוחות השוק מבצעים פעולות שמטרתן להגדיל את הרווחים של הפרט. בשנים הראשונות למדינה, הממשלה הייתה מעורבת כמעט בכל הפעילויות הכלכליות. המשק הישראלי הצעיר היה קטן וחסר משאבים, ורק כוח מרכזי כמו הממשלה היה יכול לענות על הצרכים הרבים של המדינה החדשה - פיתוח, ביטחון וקליטת עלייה. במשך הזמן האוכלוסייה גדלה, המשק הכלכלי התפתח והפך למורכב ומגוון יותר, הפעילות הכלכלית התרחבה, ובסוף שנות ה70- החל מרכז הכוח הכלכלי לעבור מהממשלה למוסדות ולארגונים ציבוריים אחרים )כמו עיריות ורשויות מקומיות, התאחדות התעשיינים ועוד(, וליזמים פרטיים. המעורבות הציבורית הלכה והצטמצמה, הממשלה החלה טירפהל מפעלים כלכליים שהיו בבעלותה, והיזמים הפרטיים הקימו מפעלים חדשים לפי שיקולי הרווחיות שלהם. במדינת ישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות בעולם, המגמה כיום היא להקטין את המעורבות הציבורית ולתת לשוק לפעול בחופשיות רבה יותר. למרות זאת, גם כיום יש למעורבות הציבורית השפעה רבה על המשק, שכן כמדינת רווחה, אחד התפקידים שישראל לקחה על עצמה הוא לדאוג לתעסוקה לתושביה. לתפקיד זה יש חשיבות רבה במיוחד בעיתות משבר, שבהן מפעלים רבים נזקקים לתמיכה הממשלתית. בפרק זה נכיר את ענפי התעשייה, החקלאות והמסחר בישראל, נבחן את השפעתם של כוחות השוק והמעורבות הציבורית על ענפים אלה, ונראה כיצד השפעה זאת באה לידי ביטוי במרחב של מדינת ישראל. פרק ראשון: בין כוחות השוק לבין מעורבות ציבורית
|
|