|
|
صفحة: 55
העולים ממדינות בריה”מ לשעבר הגיעו כמשפחות קטנות, עם מעט ילדים, ובמקרים רבים הגיעו שלושה דורות יחד - סבים, הורים וילדים. עלייה זאת התאפיינה במספר גדול של נשים וקשישים, במשפחות חד-הוריות רבות, ובשיעורי גירושין שהם גבוהים יחסית לישראל. רמת ההשכלה של עולים אלה הייתה גבוהה מהרמה הממוצעת בישראל, ורובם באו עם משאבים כלכליים מועטים. בין העולים של שנות ה90- - כ225,000- אינם יהודים )רובם נוצרים(. מרביתם קיבלו אזרחות ישראלית משום שהם בני זוג של יהודים )שכן לפי חוק השבות - גם מי שרק אחד מהוריו או בן זוגו או אחד מסביו הוא יהודי, זכאי לאזרחות ישראלית(. קליטת העלייה תהליך קליטת העולים מבריה”מ לשעבר שונה מקליטת העלייה הגדולה של שנות ה.50- בשנות ה90- האוכלוסייה היהודית בארץ הייתה גדולה פי 6 מהאוכלוסייה היהודית בזמן הקמת המדינה, והיכולת הכלכלית של מדינת ישראל הייתה גבוהה לאין שיעור. למדינה הייתה אפשרות לגייס משאבים כספיים נרחבים ולהסתייע במערכת שלטונית מתקדמת בעלת שירותי רווחה מסודרים, וגם בשנות ה90- - כמו בשנות ה50- - קיבלה ישראל סיוע מיהודי התפוצות. כל אלה איפשרו קליטה נוחה יותר של העולים בשנות ה.90- ואף על פי כן, גם הקליטה של עולים אלה לא הייתה פשוטה וקלה, והם נתקלו בלא מעט קשיים ובעיות. מפיקים לקחים - מדיניות הקליטה הישירה מתוך ניסיון להימנע משגיאות העבר וכדי לא לכפות על העולים מדיניות שאינה מתאימה להם, הוחלט לקלוט הפעם את העולים בשיטת הטילקה הרישיה. על פי שיטה זאת נקבעו מענקים כספיים לתמיכה בעולים בשנים הראשונות לשהותם בארץ. המענקים ניתנים לכל משפחת עולים בהתאם לגודלה. מכאן ואילך העולים אחראים לעצמם - למצוא דיור ומקום עבודה, ללמוד את השפה העברית וכו'. המדיניות החדשה נקבעה מתוך כוונה לא להתערב בתהליכי הקליטה ולתת לעולה אפשרות לקבל החלטות הקשורות לעתידו: איפה יגור, היכן יעבוד, היכן ילמדו ילדיו ועוד. ואמנם, התלות של העולים במנגנוני הקליטה פחתה בכל הנוגע לחיי היום-יום. אבל משרדי הממשלה ותונכוסה תידוהיה המשיכו להיות מעורבים בתהליך הקליטה: הם יזמו פרוייקטים של בנייה )שכן בארץ לא היו מספיק דירות ריקות(, קבעו תכניות לימוד מיוחדות לילדי העולים, הקימו מסגרות ללימוד עברית לעולים מבוגרים, ונתנו לרשויות המקומיות תקציבים לפיתוח שירותים לעולים בתוך הקהילה. בנוסף למוסדות הרשמיים פעלו גם ארגוני מתנדבים וכן קרובים וידידים של העולים, שסייעו להם בתהליך הקליטה הקשה. המגזר העסקי-הפרטי ומוסדות ההשכלה הגבוהה הומרצו אף הם לקבל את העולים לעבודה, ואכן, עולים רבים קיבלו בהם עבודה זמן קצר לאחר בואם לארץ. ■ קליטה ישירה: אי התערבות של מוסדות המדינה בהכוונת העולים למקומות יישוב, ומתן בחירה חופשית לעולים בבחירת מקום המגורים. במסגרת זאת חלק מהעולים מקבלים ”סל קליטה”. ■ הסוכנות היהודית: מוסד יהודי בין-לאומי שהוקם בשנת .1929 מאז הקמתה עוסקת הסוכנות היהודית בנושאים הקשורים ליהודים בישראל ובכל רחבי העולם, למשל: הקמת יישובים בישראל, עלייה וקליטה, הצלת יהודים המצויים בסכנה או במצוקה, חינוך יהודי-ציוני, קיום הקשר בין יהודי העולם לישראל. א.62 עולים ממדינות בריה"מ לשעבר, שנת 2001
|
|