|
|
صفحة: 53
השפעת העלייה על תפרוסת האוכלוסייה כתוצאה מהעלייה הגדולה השתנתה תפרוסת האוכלוסייה בישראל בעשור הראשון לקיומה. אחוז התושבים שהתרכזו בצפון הארץ ובדרומה עלה, וכן עלה אחוז התושבים ביישובים הכפריים. מאות נקודות יישוב כפריות הוקמו ברחבי הארץ, וכדי לבסס את גבולות המדינה הוקמו היישובים האלה בגליל, בצפון הנגב, בדרום מישור החוף ובפרוזדור ירושלים, אזורים שלפני מלחמת העצמאות חיה בהם אוכלוסייה ערבית צפופה. אך למדיניות פיזור האוכלוסייה הייתה הצלחה חלקית בלבד. ביישובים הרבים שהוקמו היו רק תושבים מעטים, ולכן בסוף שנות ה50- לא השתנה בהרבה היחס שבין מספר התושבים שחיו במרכז הארץ לבין מספר התושבים שחיו בצפון הארץ ובדרומה. )א61( השלכות חברתיות וכלכליות העלייה של שנות ה50- הייתה צורך חיוני לפיתוחה של מדינת ישראל, ותרומתה הייתה עצומה. האוכלוסייה גדלה, נבנו מאות יישובים חדשים, הוקמו מפעלי תעשייה ומשקים חקלאיים רבים, התפתחו תרבות ואמנות ישראליות, והוקם צבא גדול. הגיוון והשונות בקרב עולי שנות ה50- היו גם מקור לניגודים רבים בחברה הישראלית, ולתחושות של קיפוח על רקע המוצא העדתי. כיצד? הוותיקים בארץ היו ברובם יוצאי אירופה, והעולים החדשים שהגיעו מארצות אסיה וצפון אפריקה התקשו להשתלב בחברה הזאת. בין הוותיקים היו שראו בעולים החדשים אנשים נחשלים וחסרי השכלה, והם חששו שבבואם יגרמו העולים לשינוי לא רצוי בארץ ובאורחות החיים בה. גם רבים מהעולים לא היו מרוצים - הם חשו תלויים בממסד המורכב מוותיקים, אשר קבע היכן יגורו, במה יעסקו ומה תהיה משכורתם. הורים-עולים הרגישו כי איבדו את כבודם ואת מעמדם במשפחה ובחברה - בעיקר מכיוון שלא יכלו לפרנס את משפחותיהם והם היו תלויים בילדיהם, שנקלטו ביתר קלות ודיברו עברית בתוך זמן קצר. רבים מהעולים חשו שהמדינה לא מילאה את חובותיה ואת הבטחותיה כלפיהם. קשה במיוחד היה מצבם של העולים שהתיישבו בערים החדשות ובערים המחודשות. )ראו יחידה ד, עמ' 225-223( א.61 יישובים יהודיים שהוקמו בשנים 1964-1948
|
|