|
|
صفحة: 49
עליית שנות ה50- המון תקווה ומעט אמצעים לפני קום המדינה, גם בימי השלטון הטורקי וגם בימי השלטון הבריטי בארץ, יהודים לא יכלו להגיע לישראל באופן חופשי. הוטלו עליהם הגבלות ונקבעו ”מכסות עלייה”, כלומר קבעו כמה עולים יקבלו אשרת כניסה לארץ. אפילו בתקופת השואה לא הותרה עלייה חופשית ליהודים נרדפי הנאצים. רק עם הקמת מדינת ישראל העצמאית, במאי ,1948 נפתחו שערי הארץ לרווחה. שני עקרונות הנחו את מדיניות העלייה של מדינת ישראל הצעירה: לאפשר עלייה חופשית של יהודים לישראל, ולעודד את העלייה, כדי לקבץ מחדש את העם היהודי מכל תפוצות הגולה. רבבות יהודים ביקשו לעלות לישראל לאחר הכרזת העצמאות. ביניהם שתי קבוצות של יהודים שהיו שרויים במצוקה קשה והיה צורך להעלותם לארץ ללא דיחוי: אוכלוסיית ”שארית הפליטה” - יהודים שעברו את אימי השואה באירופה והתקבצו בתונחמ עהםירוק במערב אירופה ובמחנות העצורים של הבריטים בקפריסין; ויהודים מכמה ממדינות האיסלאם - שהקמת מדינת ישראל ערערה את מעמדם והיה חשש לביטחונם האישי. ממדינות האיסלאם הועלו כמה קהילות שלמות של יהודים במה שכונה ”עליית הצלה”. כך הועלו לישראל 130 אלף יהודי עיראק - במבצע שנקרא ”עליית עזרא ונחמיה”, וכ45- אלף יהודים מתימן - במבצע ”מרבד הקסמים”. הועלו גם יהודים מצפון אפריקה, מאיראן ומטורקיה. )א56( במאי 1948 מנתה האוכלוסייה היהודית בישראל 650,000 איש. מאותו תאריך ועד לסוף שנת 1954 עלו לישראל 740,000 איש. כלומר, בתוך 6 שנים גדלה אוכלוסיית ישראל פי 2 ויותר! רוב העולים הגיעו במשך 3 השנים הראשונות, עד .1951 בתקופה זאת הגיעו בכל חודש 30,000-10,000 איש. אף מדינה בעולם, ובוודאי לא מדינה שרק הוקמה, לא התמודדה עם הגירה גדולה כזו בתוך זמן קצר כל כך! ועם כל השמחה על העלייה - גלי העולים האלה העמידו לפני המדינה קשיים עצומים. העולים באו ממיגוון רחב של מדינות, תרבויות, עדות ושפות. בכך הייתה עלייה זאת שונה מהעליות שקדמו לה: עד קום המדינה היה עיקר העלייה ממדינות אירופה, ואילו בשנות ה50- באו עולים רבים מארצות האיסלאם שבאסיה ובאפריקה. אוכלוסייה זאת, על מאפייניה ומנהגיה, הייתה זרה לעולים הוותיקים ולתושבי הארץ. במרבית משפחות העולים שהגיעו מאסיה ומאפריקה היו הרבה ילדים וקשישים. בקרב עולי אירופה, לעומת זאת, היו מעט ילדים, במיוחד גילאי ,9-5 בגלל השמדתה של יהדות אירופה בתקופת השואה, ומיעוט הלידות בתקופה זאת. המצב הבריאותי של רבים מן העולים היה ירוד, והיה צורך לחזקם ולשקמם. רמת ההשכלה של העולים - הן עולי ארצות האיסלאם והן עולי אירופה - הייתה נמוכה מזו של הוותיקים. רובם הגיעו בלי רכוש ואמצעי קיום, ולרובם לא היו מקצועות שנדרשו בארץ. ■ מחנות העקורים: מחנות מגורים זמניים, שהוקמו למען פליטי השואה שלא יכלו או לא רצו לחזור לארצות מוצאם באירופה לאחר שמשפחותיהם הושמדו בידי הנאצים. העלייה הגדולה בראשית שנות המדינה אתר אינטרנט במהלך שנות קיומה של המדינה היו מי שסברו שיש להגביל את העלייה לארץ, אך רוב המנהיגים סברו שיש לקבל כל יהודי המעוניין לבוא לארץ. שערו מה הסיבות שמעלים הצדדים השונים, והביעו את דעתכם: האם פעלו המנהיגים כשורה כשהחליטו לקבל את כולם על אף הק שיים? א.56 העולים בין השנים ,1953-1948 לפי יבשות מוצא )באחוזים(
|
|