|
|
صفحة: 369
לשון המקרא לשון חז"ל לשון המקרא לשון חז"ל אדמה קרקע בא נכנס עץ אילן החריש שתק עת זמן חיכה המתין צבע גוון חפץ רצה צמד זוג קצף, רגז כעס רע, ידיד חבר קרה אירע שגיאה טעות גם אף שמש חמה לעומת כנגד שפה לשון לשווא לחינם גבול תחום פן שמא חושך אפלה איך? כיצד? היאך? אנייה ספינה איפה? היכן? ארוחה סעודה אנחנו אנו חופש, דרור חירות ירח לבנה העברית החדשה לפני כמעט 2000 שנה יצא עם ישראל מארץ ישראל לגלות ארוכה מאוד. תקופה ארוכה זאת )תקופת הגלות( נמשכה כמעט עד ימינו. ב2000- שנות הגלות )ובתוכן: תקופת ימי הביניים( כמעט לא דיברו עברית. אבל בכל השנים הארוכות האלה כתבו בעברית יצירות, שירים, תפילות, ספרים חשובים, ובהם: פירושים למקרא )פירוש רש"י( ושירת ספרד. רק לפני כ100- שנה, לאחר שיהודים החלו לחזור מן הגלות לארץ ישראל )ומדינת ישראל טרם קמה(, נשמע בארץ הקול: "עברי, גבר עברית!". היה זה אליעזר בן יהודה, מחיה הלשון העברית, אשר האמין שכדי שהעם היהודי יוכל לחזור ולהתלכד בארץ-ישראל, הכרחי שתהיה לו שפה משותפת - לשון הקודש. הוא חלם על שפה של יום-יום, שהורים ישוחחו בה עם ילדיהם, שמורים ילמדו בה בבית-ספר, שילדים ישחקו בה בגן, שרוכלים ימכרו בה בשוק. אל אליעזר בן יהודה חברו עוד מחדשי עברית. העברית החדשה היא שוב לשון חיה בכל שימושיה - הן כלשון דבורה הן כלשון כתובה, כמו בתקופה הקדומה. תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל הייתה תהליך מהפכני, שרבים לא האמינו בהצלחתו, אך היום העברית החיה היא עובדה קיימת! העברית החדשה היא העברית של ימינו. זאת הלשון שאתם מדברים יום-יום ושומעים סביבכם, וזאת הלשון שאתם קוראים בה - בעיתונות, בספרי הלימוד )כמו ספר זה(, בספרי קריאה, בכתוביות בסרטים ובלשון הפרסומות, וכותבים בה. העברית של זמננו שאבה את אוצר המילים שלה מן התקופות הקודמות לה, וכך קרה שמילים מקראיות, שנעלמו בלשון חז"ל )הבאה אחרי לשון המקרא(, חזרו לחיות בימינו. דוגמות: המילים המקראיות - עץ, ירח, אדמה, שגה הוחלפו בלשון חז"ל במקבילות אחרות - אילן, לבנה, קרקע, טעה. היום אלה ואלה נמצאות בלשוננו, וזו הסיבה שיש בלשון מילים נרדפות. במילים נרדפות ייתכנו גוונים של משמעות )קרקע/אדמה(, ולפעמים הן משמשות במשלב שונה )ירח/ לבנה, שגה/טעה(.
|
|