|
|
صفحة: 330
פעילות :19 שעת מבחן קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. רפורמת החינוך הקטנה (מאוד) / אריאל רובינשטיין התוכנית פשוטה: כל ילד, מכיתה ג ועד יא, יחויב לקרוא ספר אחד בכל חודש ולהגיש יומן קריאה מערכת חינוך היא עניין מסובך. צורך להזניק את החזקים מול הכרח לדחוף את החלשים. רגישויות אידיאולוגיות בצד רצון ליצור משותף יש מאין. אינסוף הזדמנויות תחת מגבלת מקורות. אני מעריץ את מי שמעז להחליט על רפורמות במערכת הזו למרות עננת אי הוודאות הרובצת מעל כל רעיון לשינוי חינוכי. לי יש אומץ רק להציע את "רפורמת החינוך הקטנה": כל ילד בישראל, מכיתה ג ועד יא, יחויב לקרוא ספר אחד בכל חודש. ביום הלימודים הראשון של כל חודש עברי (או מוסלמי) יגיש כל תלמיד יומן קריאה. ועדה ציבורית של משרד החינוך תכין רשימת ספרים, לא גדולה מדי ולא קטנה מדי, ממנה יוכל כל תלמיד לבחור את ספר החודש. יש מספיק ספרים טובים שעניינם אהבת האדם, הכרת תרבויות אחרות או הפלגה בעולמות המדע והבדיון, ביטויים לערכים שכולנו מסכימים להם. מדוע יש צורך בהחלטה לאומית לביצוע רפורמה שכזו ואי אפשר לסמוך על כוחות השוק במערכת החינוך? כי במערכת חינוך יש צורך בקואורדינציה שתחרות אינה מספקת. מנהל בודד יתקשה מאוד לדרוש מתלמידיו הזועפים לכתוב עשרה יומני קריאה בשנה בשעה שבכל שאר בתי-הספר נדרשים התלמידים לקרוא רק שלושה ספרים בשנה. אם המערכת כולה תכיל את הרפורמה לתוך תוכנית הלימודים התקנית, ואם יגויסו המשאבים שהסבירו לנו ש"הרפורמה הגדולה כבר כאן", אני מאמין שניתן גם בישראל 2005 לשנות נורמות קריאה. ואם לא, ספק אם גם לרפורמה הגדולה יש סיכוי. הנה כמה מיתרונות הרפורמה הקטנה. ראשית, לא אנחנו המצאנו אותה. "גנבתי" את הרעיון מבית-ספר בניו-יורק שבו למדה בתי לפני שנים רבות. שנתיים של יומן קריאה כל חודש הפכו ילדה ישראלית טיפוסית למי שממליצה לי מה לקרוא. מדובר בניסיון עם נקודת מדגם בודדת, אבל דווקא אלו הם הניסויים שאני בוטח בהם. שנית, עלות הרפורמה אפסית. במידת הצורך הרבה קשישים חביבים יתנדבו לאייש את דלפקי ההשאלה. תידרש רכישה מוגברת של ספרי קריאה לספריות בתי-הספר, אבל סביר שמשרד החינוך יוכל לקנות את כל תוספת הספרים במחיר מציאה של טנק אחד. וגם אחד הבנקים בוודאי יתגייס להעניק לכל תלמיד מהדורה צנועה של "אי המטמון". ולבסוף, הרפורמה הזו אינה כרוכה בהעתקת משאבים ובפיטורי מורים. אינני מזלזל בנטל שבקריאת 40 יומני קריאה כל חודש ובצורך לקיים שיחות אישיות עם מדגם של תלמידים כדי לוודא שלא העתיקו את יומן הקריאה מאתר אינטרנט מזדמן. ואולם אני מאמין שהמורים דווקא ישמחו להירתם לאתגר חינוכי זה גם ללא תוספת שכר. רפורמת החינוך הקטנה אינה תחליף לשום רפורמה אחרת. היא לא תעזור לילד שבכיתה ה עדיין מתקשה לקרוא ואינה רלוונטית בכיתה בה המורה נמצא בכוננות ספיגה מתמדת. להמריץ תלמידים לקרוא עשרה ספרים בשנה זו משימה קשה. הרפורמה של דברת אמורה לנתב למערכת יותר מורים שמסוגלים לעמוד בה. אבל גם עכשיו יש בישראל המון מורים מסורים וטובים, רוב תלמידי ישראל יודעים לקרוא בכיתה ב, הם די ממושמעים, וגם אם העברית שלהם קצת עילגת הם יכולים לכתוב יומן קריאה פעם אחת בחודש. מתוך: עיתון ידיעות אחרונות, 03.11.05 10 15 20 25 30 35 פסקה א פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה פסקה ו פסקה ז
|
|