|
|
صفحة: 231
ו. מה המשותף לפעלים: נפגשה )שורה 1(, מתו חכ חים )שורה 10(? .1 הפעלים הם באותו הזמן. .2 הפעלים הם באותו הבניין. .3 הפעלים הם בעלי משמעות של הדדיות. ז. בעקבות הקיצוצים בתקציב המדינה הטיול בטל. )שורה 5( .1 מהי משמעות הבניין של הפועל בטל? .2 כתבו את המשפט במשמעות הפעילה. .3 מה ההבדל בין שני הניסוחים? ח. להעמיק ול חזק )שורה 3( - איזו משמעות משותפת יש לבניינים של פעלים אלה? העם היהודי בעולם ית חזק )שורה 14( - במה שונה פועל זה מהפועל ל חזק? התייחסו לבניין ולמשמעות הבניין. ט. לא נראה לי. )שורה 21( מהו הזמן של הפועל המודגש? כיצד יש לומר פועל זה בעבר? תחביר י. במהלך השיחה דנה גילתה שבני הנוער מארה"ב לא שילמו על הטיול לישראל. )שורה 7( .1 ציינו את סוגו התחבירי של המשפט. .2 ציינו את תפקידה התחבירי של המילה המודגשת. שיעור :2 שם העצם - שורש ותבנית מאפייני שם העצם לשם העצם אין נטייה לפי זמן, וזהו ההבדל העיקרי בינו לבין הפועל. לשם העצם יש מין דקדוקי: זכר - ברז, רעיון; נקבה - כפה, חבית. רק מקצת שמות העצם אפשר להטות מזכר לנקבה ולהפך. ה"תוספות" המתקשרות לשם העצם הן: ה היידוע - הארץ, המטמון; בכל"מ -ביער, כתמר, לנשים, מחיפה; כינויי השייכות - עבודתך, עירכם; צירופי "של" - העבודה שלך, העיר שלכם; והסומך - עבודת כפים. סימן ההיכר המובהק של שם העצם הוא תוספת השייכות: הוספת "של" או הוספת כינויי שייכות. אם ניתן להוסיף למילה תוספת שייכות - המילה היא שם עצם. בעברית יש דרך נוספת לבטא שייכות - באמצעות צורת הסמיכות: תנועת המכוניות )התנועה של המכוניות(, מגרש הטניס )המגרש של הטניס(. הסמיכות היא צירוף של שני שמות עצם או יותר בלי חציצה של מילת קישור ביניהם. השם הראשון בסמיכות נקרא: "נסמך" והשני - "סומך". קשר הסמיכות מציין שייכות )בית אבי, אנשי השבט( וכן הסוג מבחינת הזמן, המקום, התוכן, החומר )עגילי זהב, ספסל עץ, עיתון ערב, הרי הגליל(. צורת היסוד של שם העצם היא יחיד-נפרד ללא כל "תוספת". לפי צורת היסוד קובעים את משקל שם העצם. לעתים הסמיכות יוצרת שינויים במבנה השם ובניקודו: א. שמות ממין נקבה בסיומת □ה יבואו בסמיכות בסיומת □˙ כגון: ילדה ילדת-הכפר. ב. שמות הבאים בריבוי בסיומת □Èם יבואו בסמיכות בהשמטת ה-מ, כגון: חברים חברי-הקיבוץ.
|
|