|
|
صفحة: 138
לעומת זאת, אם במשפט העיקרי אין נושא - הפסוקית היא נושא. דוגמה: נשוא פורסם על לוח המודעות שמחר יתקיימו הבחינות כרגיל. פסוקית נושא זכרו: את פסוקית המושא ניתן להמיר במילים את הדבר: המורים פרסמו... את הדבר. את פסוקית הנושא ניתן להמיר במילה הדבר: פורסם... הדבר. פסוקית ייחוד הפסוקיות יכולות למלא כל תפקיד במשפט: נושא, נשוא, מושא, לוואי, תיאור, תמורה ואפילו ייחוד. דוגמה: מי שיעתיק בבחינה, בחינתו תיפסל. פסוקית ייחוד כינוי מוסב פסוקית מצומצמת לעתים שימוש בצורות שם הפועל יוצר פסוקית מצומצמת. פס' מצומצמת דוגמה: משה עלה להר סיני כדי לקבל תורה לישראל. המילה לקבל היא שם פועל, והיא יוצרת פסוקית תכלית מצומצמת. המשפט הוא בעצם קיצור של המשפט: משה עלה להר סיני כדי שיקבל תורה לישראל. טיפים ■ מילות השאלה השונות יכולות לפתוח פסוקיות. דוגמה: שאלו אותי מה גרם לי ללמוד ספרדית. השאלה לזיהוי סוג הפסוקית היא: "מה שאלו אותי?", ולכן זאת פסוקית מושא. זכרו: יש לנתח את מילות השאלה. ■ גם ה הזיקה פותחת פסוקית. ה הזיקה ממירה את ש... )ש השימוש(. דוגמה: המורה התחשב בכל עבודותיו של התלמיד המעידות על הבנה מעמיקה של החומר. פסוקית לוואי ה הזיקה איננה ה היידוע! אם אפשר להחליף אותה ב-ש השעבוד (שמעידות על...) זוהי ה הזיקה, והיא פותחת פסוקית לוואי. ■ חשוב לזכור: תפקיד הפסוקית לא נקבע רק על-פי מילות השעבוד, אלא על-פי מיקומה במשפט )החלק שאליו היא שייכת( ועל-פי השאלה הנשאלת לגבי המשפט היסודי. דוגמות: ידוע כי מסוכן לטפל במכשירי חשמל ללא ידע מקצועי. פסוקית נושא כאן המילית כי אינה פותחת כאן פסוקית סיבה, אלא פסוקית נושא. השאלה היא: "מה ידוע?", והתשובה: ידוע הדבר. שאלתי אותו אם הוא מוכן לעבודה מאומצת. פסוקית מושא כאן המילית אם אינה פותחת פסוקית תנאי, אלא פסוקית מושא. השאלה היא: "מה שאלתי אותו?", והתשובה: שאלתי אותו את הדבר. נושא ל' נשוא
|
|