|
|
صفحة: 127
מותגים ותיקים רבים בקבוצת שמות המשפחה נעלמו לאחר שעברו מידי המשפחה לרוכשים שלא ראו בשם הוותיק נכס. לעומת זאת התרחבה המגמה לקרוא חנויות ומסעדות בשמות פרטיים, כנראה של בעלי החנות או בני משפחתם. כמעט תמיד אלה שמות נשים: קפה תמר ומסעדות תמרה, אורנה ואלה, מיקה ודיטה, נעלי גלי, ובוטיק הגרה. השליטה האנגלית נשברת כשמגיעים לעולם המסעדות. התחום הזה פועל אף הוא על-פי עקרון המציאות המHמינת. מי שנכנס למסעדה ובית קפה אמור לזכות בשמינית טעמה של מסעדה ברחבי הגלובוס. בתל-אביב כמעט כל המסעדות האיטלקיות קרויות בשמות איטלקיים, מפסטה-מיה ועד מזאלונה. מסעדות בשרים זוכות לשמות צפון אמריקניים כמו דיקסי, אודאון וסטייק. קום, ולטיניים כמו אל-גאוצ'ו. יין ויאנג ופנג שואי הן מסעדות סיניות, אולימפוס היא מסעדה יוונית, אינדירה מסעדה הודית. החומוסיות הן אתר לדוגמה של המזרח התיכון החדש. המותגים הבולטים בתחום הם חומוס אשכרה, חומוס אסלי וחומוס אכרם, שהרי החלום הישראלי שנשכח בצוק העתים הוא לאכל חומוס בדמשק. בתי הקפה חוזרים אל האנגלית, ובחלק מהם השם נכתב באותיות לטיניות. גם בשמות הכלליים בתחום הזה משתלט הלעז, ואפשר למצא יותר ויותר מוסדות הקרויים קופי-שופ וביסטרו, בעקבות בר ופאב הוותיקים. הסצינה הלועזית שלטת, אבל לאט לאט החלו בעלי חנויות בתחומים שונים להשתמש ביתרונו של החריג ולקרוא לעסק שלהם בשם עברי. בשינקין אפשר למצוא את שיח קפה, שכבר הפך למעין מותג, את עגבנייה כשם לפיצרייה, ומותג הבצקים לחם ארז. שאול אברון הבריק בשם שקרא למסעדת הבשרים שלו, יועזר בר יין, הממוקמת ברחוב יועזר איש הבירה, על שם חכם תלמודי מבירתנו הקדושה, שמן הסתם לא שמע על גולדסטאר ובאדוויזר. כלבא שבוע הוא בית מרזח ירושלמי. לעתים יש ניסיון ליצור שם המרמז על שפת המזון והעברית כאחת, כמו המסעדה הסינית מי-צו-יאן, או הבוטיק -bגוד, שזכה לשם דו-לשוני ודו-משמעי. תחום שבו שולטת העברית הוא חנויות הספרים שאינן בבעלות סטימצקי. בקבוצה הזו מתגלים כושר המצאה ונטייה לשמות גבוהים. אפשר למצוא בשמורה הזו את ספרא טבא, תולעת ספרים, חותם, דברים בגו, צו קריאה, אתרוג ועוד. כמה חנויות מובילות בחרו גם הן באופציה הלועזית, כמו ליריק, פרוזה ולוטוס, אבל אולי דווקא עולם הספר יהיה ראש החץ שיחזיר את העברית אל נוף הרחובות. מעובד על-פי: רוביק רוזנטל, חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, ,2004 הוצאת ספרים עם עובד, עמ' 25-22 הבנה .1 מדוע, לטענתו של הכותב, שמות החנויות ובתי העסק הם לועזיים? .2 מה דעתו של הכותב על כניסת שמות לועזיים לרחובות? העתיקו את המשפט המוכיח זאת. .3 לבתי עסק רבים אין שמות אנגליים. א. לאילו בתי עסק לא נוהגים לתת שמות אנגליים? ב. על-פי איזה עיקרון ניתנים השמות בבתי העסק האלה? .4 מהו הקשר הלוגי )היחס( בין פסקה ב לפסקה ג? אלו מילים מוכיחות יחס זה? 35 40 45 50 55 60 פסקה ה פסקה ו פסקה ז פסקה ח
|
|