|
|
صفحة: 53
הסברה שתוצג במאמר זה היא כי הדרך למניעת האלימות לטווח ארוך היא חינוך מותאם מגיל הינקות. מובן שכדי להוריד רמת אלימות בחברה יש לפעול בכמה מישורים בו-זמנית. למטרה זו ניתן להיעזר בחוקים ברורים נגד אלימות ובאכיפה עקבית ונרחבת, בשינוי האקלים החברתי, בדוגמה שנותנים אישי ציבור ועוד. אך השקעה בחינוך היא, לטענתנו, החשובה מכולן. התינוק לומד על העולם מרגע לידתו. החוויות בגיל הרך מלמדות את התינוק על יחסים בין אנשים, ועל הדרך בה מתמודדים עם תסכולים ועם בעיות. לכן חשוב לשים דגש על חינוך כבר מהשנים הראשונות. מובן שעם הגדילה יכולת הילד להביע את עצמו באופן מילולי ולהתמודד עם תסכולים משתפרת. לא ניתן לדרוש מבן שנתיים מה שניתן לדרוש מבן ארבע או ארבע עשרה. לכן, על התכנית החינוכית להיות מותאמת לגיל הילד ולרמת התפתחותו. לדוגמה, תינוקות עד גיל שנה-שנתיים עדיין לא יכולים לדבר. אולם הם לומדים כל הזמן מהמתרחש סביבם. קיימת סבירות גבוהה שתינוק שחש אהוב, מרגיש שקשובים לצרכיו ומנסים להבין את רצונותיו ולכבד אותם, יגדל להקשיב ולכבד אחרים. כדי להביא לירידה ברמת האלימות יש לשמור על קווים מנחים. יישומם צריך להיות מותאם לכל אחד משלבי ההתפתחות. למשל, אחד מיסודות אלה יכול להיות עידוד סבלנות ופתרון בעיות באופן מילולי. ילד המסוגל להסביר במילים מה רצונו או מה מציק לו, נזקק פחות להשתמש באלימות. לעומת זאת, ילד המתקשה להבהיר עצמו בעזרת מילים, חש יותר מתוסכל ומשתמש יותר בקלות בידיים, ברגליים או בשיניים. כמו כן, יועיל לחנך לסובלנות. יש ללמד לכבד את האחר ולקבל את השונה. ניתן לעשות זאת כבר מגיל הגן. לדוגמה, אפשר לדבר עם הילדים על העדפותיהם )לגבי צבעים, מאכלים, או פעילויות( ולהדגיש שזה בסדר שלכל אחד טעם משלו. קו מנחה נוסף יכול להיות פעילות לעידוד יכולת האמפתיה )היכולת "להיכנס לנעלי האחר", לראות דברים מנקודת המבט של האחר(. ההנחה היא שכשילד מסוגל לחשוב על רגשות של אחרים, הוא ייטה פחות להיות אכזרי כלפיהם. ניתן להתחיל בגיל מוקדם, עוד לפני שיכולת האמפתיה ממש מפותחת, למשל, בעזרת השערת השערות לגבי רגשות של דמויות מסיפורים. בנוסף, הורים, מורים ומחנכים צריכים לעמוד על המשמר ולבדוק היטב לאילו תכניות טלוויזיה, סרטים ותוכנות מחשב אנו חושפים את ילדינו. כמו שכבר ציינו, מחקרים קשרו בין צפייה בתכניות אלימות להתנהגות אלימה. צפייה משותפת של מבוגר, "מתווך", עם הילדים תורמת ליכולת הילד להיות ביקורתי ובררן בעצמו לאורך זמן לגבי התכנים המועברים. לסיכום, ניתן להביא לירידה ברמת האלימות על-ידי קביעת מטרות וקווי יסוד ברורים לתכנית החינוך והתאמתם לגיל הילד ולשלבי התפתחותו. יש חשיבות רבה לחינוך בשנים הראשונות, ועל כן יש להשקיע משאבים בתכניות שיחלו כבר בשנים הראשונות לחיים. הדרכת הורים, מטפלים, גננות ומורים תועיל להרחבת יישום הקווים המנחים, ותעמיק את הטמעתם. כתבה: ד"ר מרב מילוא, פסיכולוגית, 2005 א. מהו הנושא הנדון של המאמר, ומהי טענת הכותבת? ב. הכותבת מונה גורמים לעלייה ברמת האלימות. מה הם? ג. איזה מגוון פתרונות הכותבת מציעה? 25 30 35 40 45 50 55 פסקה ו פסקה ז פסקה ח פסקה ט פסקה י פסקה יא פסקה יב
|
|