|
|
صفحة: 174
איך מטפלים בפסולת המוצקה? הדרך הנפוצה והמקובלת ביותר היא לאסוף את הפסולת מכל רחבי העיר ולהעבירה למזבלות - אתרים מיוחדים לסילוק פסולת, הממוקמים בשולי הערים או במקומות מרוחקים יותר. באתר לסילוק הפסולת יש לטפל באופן מקצועי, שאם לא כן הוא הופך למפגע סביבתי חמור: חומרים רעילים המצויים בו מחלחלים דרך הקרקע אל מי התהום ומזהמים אותם, ריח רע נישא ממנו למרחקים, ואם הוא מוקם בתוך נוף טבעי הוא גורם לפגיעה בנוף. במדינות מפותחות רבות בונים כיום אתרים לסילוק הפסולת בדרך שתמנע את חילחול החומרים הרעילים לקרקע. אלא שהקמתם של אתרים אלה היא יקרה, ואף רשות אינה רוצה אותם בתחומה. על כן בנייתם איטית ואינה מספקת תשובה לכל כמות הפסולת ההולכת וגדלה. בגלל הקשיים הכרוכים בהקמת האתרים לסילוק אשפה ובתחזוקתם, במדינות מפותחות רבות עוברים כיום לשיטות שונות של צמצום כמויות הפסולת: • כצעד ראשון, הרשויות מנסות להעלות את המודעות לבעיית הפסולת בעיר ולשכנע את התושבים לצמצם את כמויות הפסולת שהם מייצרים. כך, לדוגמה, תצטמצם כמות הפסולת אם התושבים ישתמשו פחות באריזות ובכלים חד-פעמיים. • בערים רבות מקובלת שיטה של שימוש חוזר* במוצרים כמו בקבוקי זכוכית וצנצנות, לאחר שנסתיים השימוש בהם. • שיטה מקובלת נוספת היא שיטת המיחזור* - אוספים מוצרים שאפשר לשוב ולהשתמש בהם כחומר גלם לתעשייה, ומייצרים מהם מוצרים חדשים. כך, לדוגמה, מעיתונים ישנים מייצרים נייר חדש, ומפחיות שתייה משומשות מייצרים פחיות חדשות. בכל הדרכים להקטנת כמויות הפסולת נדרש שיתוף פעולה מצד התושבים: ראשית עליהם לצמצם את השימוש במוצרים מרובים, וכן למיין עוד בביתם את חומרי הפסולת השונים ולפנותם בהתאם למועדי האיסוף של רשויות העיר. השימוש החוזר והמיחזור דורשים גם ארגון יעיל של הרשויות, הצריכות לדאוג לסידורי איסוף מתאימים. בערים שתושביהן משתפים פעולה ומודעים לנושאי איכות הסביבה, וגם הרשויות פועלות בתחום זה ביעילות - מוצבים מכלים לאיסוף פסולת. בערים אלה אכן חלה ירידה בכמויות הפסולת. שימוש חוזר - איסוף מוצרים לאחר השימוש, טיפול בהם והחזרתם לשימוש פעם נוספת. מיחזור - מיון חומרי הפסולת, והפרדת החומרים שאפשר להשתמש בהם כחומר גלם לייצור מוצרים אחרים. ד64 מכלים לאיסוף פסולת בעיר דיפולוג (פיליפינים)
|
|