|
|
صفحة: 17
תנאי הטבע הקשים הקיימים באזורים ההרריים גורמים לכך שהאוכלוסייה באזורים אלה מעטה ודלילה. הגובה הרב מגביל את הפעילות הפיזית של האדם ויוצר קשיי נשימה. לפיכך, באזורים שגובהם עולה על 4,000 ' מ מצויות רק מעט אוכלוסיות קבועות קטנות. תושבי האזורים ההרריים הסתגלו במשך הדורות לדלילות האוויר, והם מסוגלים לתפקד היטב בגובה הרב. כאלה הם האינדיאנים החיים בהרי האנדים והטיבטים החיים בהרי ההימאליה. האוכלוסיות המתקיימות באזורים ההרריים הקימו את יישוביהן בעמקים שבין הרכסים הגבוהים, ובדרך כלל התושבים מתפרנסים מגידול בעלי חיים המסוגלים להתקיים באקלים הקשה למשל, היאק באסיה, והלמה והאלפקה באמריקה הדרומית. בעמקים ועל פני המדרגות ההרריות שתושבי ההרים בנו בעצמם, מצטברת אדמת סחף, ושם הם מגדלים גידולים חקלאיים. באזורי ההרים יש פה ושם יישובים עירוניים, ובשנים האחרונות מתפתח ברבים מאזורי ההרים ענף התיירות, ועימו מתרחשים שינויים באזורים דליליאוכלוסין אלה. העיר הגבוהה בעולם היא העיר פוטוסי שבבוליביה, השוכנת בגובה 4,000 מ'. להפס בירת בוליביה שוכנת בגובה 3,360 מ'. להסה בירת טיבט שוכנת בגובה 3,660 מ'. א22 עיר הנופש אינטרלקן )שווייץ( השוכנת בעמק בהרי האלפים א23 לדאק, אזור השוכן בלב הרי ההימאליה )צפון הודו( וגובהו נע בין 3,000 מ' ל6,500 מ'. רוב תושבי האזור גרים בכפרים קטנים ועוסקים בעיקר בגידול בעלי חיים. בתמונה: כפר בלדאק השוכן על מדרון תלול
|

|