|
|
صفحة: 15
עוד בנושא זה ראו באתר הספר בעיה אחרת: כדי לעבד את הקרקע, החקלאים צריכים לברא* חלקים מן היער. אבל לאחר כריתת היער ועיבוד חקלאי של האדמה תוך שנים מעטות יורדת פוריות הקרקע והיא הופכת לחסרת תועלת. מדוע? ביער הגשם, כאשר צמחים מסיימים את תקופת גידולם הם נרקבים במהירות בגלל החום הגבוה והמים הרבים וכך הם יוצרים דשן טבעי, המעשיר את הקרקע ומזין את הצמחייה. כשמבראים את היער, מערכת הדישון הטבעית נהרסת, חומרי ההזנה שבקרקע נשטפים במהירות על ידי המים הרבים, ובעומק לא רב נוצרת שכבה קשה המכונה "לטריט". שורשי הצמחים אינם יכולים לחדור דרך קרקע הלטריט, ועל כן היא אינה ראויה עוד לחקלאות. בהגיע השלב הזה, חקלאים רבים נאלצים לנטוש למשך כמה שנים את החלקה שעיבדו, ולעבור ולברא חלקת יער חדשה. ויש עוד בעיה: ביערות הגשם מצויים עצים רבים המשמשים כחומר גלם לייצור נייר, רהיטים וכדומה )ביניהם עצים יקרים מאוד כמו הטיק והמהגוני(. השימוש באוצר טבע זה נתקל בקשיים בגלל הצפיפות הגבוהה של הצמחייה, המפריעה הן לכריתה עצמה והן להובלת העצים. זאת ועוד: דעת הקהל בעולם מתנגדת נמרצות לכריתה הנמשכת של יערות הגשם. הטענות הן כי בירוא היערות גורם לדלדול הקרקעות, לשיטפונות ולהצפות, לזיהום הסביבה, למצוקה של האוכלוסייה המקומית, להכחדה של צמחים ובעלי חיים, ולהתחממות כדור הארץ. המדינות שבתחומן נמצאים יערות הגשם ממשיכות לכרות את היערות מכיוון שהן זקוקות להכנסות המתקבלות מהכריתה, ולטענתן הפתרונות הם במציאת דרכים לבירוא היערות באופן שקול ומבוקר. האחריות למציאת הפתרונות מוטלת, לדעת מדינות אלה, על העולם כולו, ולאו דווקא עליהן. בירוא כריתה או שרפה של עצי יער במטרה לפנות שטחי קרקע ולנצלם למטרות אחרות כגון חקלאות ומרעה, הפקת מחצבים המצויים בשטח היער, שימוש בעצי היער כחומר גלם לתעשייה ולבניין, ועוד. א16 חלקות יער שבוראו לצורכי חקלאות א17 חלקת יער שבוראה על ידי שרפה כדי להכין את השטח לעיבוד חקלאי א18 הכביש "טרנס אמזוניה", החוצה את שטחי יערות הגשם בברזיל, הוא למעשה דרך עפר
|
|