|
|
صفحة: 92
שיעור :10 מהו שם עצם? בשיעורים הקודמים עסקתם בפועל. בשיעורים הבאים תתרכזו בשם העצם - במה שמייחד אותו, במבנים ובמשמעויות שלו. תרשים: שם העצם חלקי דיבור ▼▼ ▼ ▼ ▼ פועל שם עצם תואר תואר פועל מיליות סימני היכר: של, כינויי שייכות דוגמות: חבר - החבר שלך, חברך תיק - התיק שלך, תיקך סימני ההיכר של שם העצם את הרוב המכריע של המילים בלשון אפשר לחלק לשתי קבוצות גדולות: קבוצת שם העצם וקבוצת הפועל. למשל: ספר, יספרו, רכזתי, הקלטנו - הם פעלים, ולעומתם: תשגיר, גגלן, מקלט, רכז הם שמות עצם. אפשר להגדיר שם עצם לפי המשמעות. למשל, אפשר להגדיר שם עצם כמילה המציינת שם של דבר כלשהו - עצם או מושג. ואולם, לשמות העצם יש גם סימני היכר מיוחדים המאפיינים אותם. סימני היכר אלה קשורים במבנה של שמות העצם. יש הבדל מהותי בין שמות העצם לבין הפעלים: בניגוד לפעלים - בשמות עצם לא מובע "זמן", ואי-אפשר להטות אותם לפי זמנים. את הפועל ספר אפשר להטות: ספרנו אתמול, נספר מחר וכדומה, אבל את שם העצם ספור אי-אפשר להטות ולומר: *ספורתי אתמול, *אספור מחר. סימן ההיכר המובהק של שם העצם הוא הוספת המילה "של" - שעון שלי, ארץ שלכם או הוספת כינויי שייכות - שעוני, ארצכם. רק לשמות עצם אפשר להוסיף "של" וכינויי שייכות. המין הדקדוקי לכל שם עצם בעברית יש מין דקדוקי ומספר. המין הדקדוקי יכול להיות: זכר או נקבה. למשל, המין הדקדוקי של המילים: חדר, פטיש, צלום - הוא זכר, והמין הדקדוקי של המילים: לחמניה, שקית, מחברת, באר - הוא נקבה.
|
|