|
|
صفحة: 36
בשנת 1954 הוקם מפעל מים גדול שנקרא "ירקון–נגב". מי מעיינות ראש העין, שמזינים את הירקון, נתפסו סמוך למקום נביעתם והוזרמו בצינורות אל הנגב. מפעל זה הפריח את שממת הנגב, אך גרם נזק לאפיקו של הירקון. מכמות של 25,000 מ"ק בשעה ירדה כמות המים הזורמים בערוץ הנחל לפחות מ–500 מ"ק לשעה, ולפעמים היא מצטמצמת עד לאפס! וכשאין זרימה יש זיהום... אגן הניקוז של הירקון עובר באזור מאוכלס בצפיפות. אפיק הנחל ויובליו זורמים בשטחיהם של יישובים חקלאיים וערים, על פני שדות, מטעים ושטחי מגורים ותעשייה. אפיק הירקון הפך לצינור ביוב גדול, שבו זורמים שפכים תעשייתיים, עירוניים וזיהום שמקורו בעיבוד החקלאי, וכן שמנים, דלקים, חומרי הדברה ומתכות כבדות - כל אלה נשטפים אל הנחל על– ידי הנגר העילי ומגיעים אל הנחל עם הגשמים הראשונים, כאשר הזרימה בו ממילא מעטה ביותר אחרי הקיץ היבש. בבת אחת עולה ריכוז הזיהום במים לרמות מסוכנות. בשנת 1988 הוקמה "רשות נחל הירקון" כדי למצוא דרכים לשקם את הנחל. יחד עם רשויות מקומיות מן האזור, משרדי ממשלה שונים ורשויות המים הוכנו תכניות לשיקום הנחל. התכניות כוללות טיפול באיכות המים המוזרמים לנחל, טיפול במקורות הזיהום וניקוי הנחל וגדותיו. חלק מתכניות אלה כבר בוצעו, ושטחים רבים לאורך הגדות נוקו, נסללו בהם שבילים, ובאזורים מסוימים של נחל הירקון אפשר כבר לטייל וליהנות מנוף הנחל, כמעט כמו שהיה פעם. אבל המלאכה עוד מרובה. מתוך: מים - קבוצת העבודה לנושאי המים, ,2004 מטח, עמ' 83 הבנה: א. מהו היסוד המארגן הבולט בטקסט? נמקו את קביעתכם. ב. הפסקה השלישית מאורגנת לפי יסוד מארגן השונה מזה של כל הטקסט. מהו היסוד המארגן בפסקה זאת? הוכיחו את קביעתכם. ג. מדוע מפעל "ירקון-נגב" הזיק לירקון? מה הייתה מטרתו? ד. אילו צעדים ננקטו כדי לטפל בפגיעה בירקון? ה. מה יחסם של כותבי הקטע לנחל הירקון? הוכיחו את קביעתכם על-פי הטקסט. ו. מילים רבות בקטע שייכות לשדה סמנטי של מים. העתיקו חמש מילים כאלה. ז. הקטע פותח במטפורה )השאלה( נחל הירקון... ידע ימים יפים... - הבהירו אותה. אוצר מילים: ח. הסבירו את המילים המודגשות הבאות במילים שלכם. .1 מימיו השוצפים של נחל הירקון )שורה 2( .2 ושימשו להשקיית שדות שהשתרעו על גדותיו )שורה 3( .3 אפיק הירקון הפך לצינור ביוב )שורה 13( 10 15 20
|
|