|
|
صفحة: 174
מבחן 1 קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. דבר אתי בט"ו במרחשוון על חטא שחטאנו ללוח השנה העברי ולעצמנו נורית גוברין בילדותי, בשנים שלפני קום המדינה, בבית הספר היסודי 'תל–נורדאו' שבתל–אביב, תפקידו הראשון של תורן הכיתה היה לכתוב על הלוח, באותיות מאירות עיניים, את היום, החודש והשנה העבריים בצד ימין ואת התאריך הלועזי בצד שמאל. היה ברור לכול שהתאריך העברי הוא החשוב. על פיו נחוגו החגים ועל פיו נקבעו מועדי החופשות. התאריך הכללי נועד, כפי שחשבנו, לרצות את שלטונות המנדט הבריטי. חיינו ונשמנו עם הלוח העברי. תשרי הוא חודש החגים שבו מספר ימי החופשה עולה על מספר ימי הלימודים; מר חשוון, מלשון מרירות, חודש ללא חגים, כך פורש שמו בפי הילדים, ולא כמקובל מר - טיפה, גשם, כפי שפירשו אז המורים, כנראה בטעות, כי השם מרחשוון מקורו בשמו של חודש אכדי. הכול ציפו סוף סוף לחופש חנוכה בכ"ה בכסלו, שיגאל אותנו מימי לימודים רצופים. כך נהגו בכל בתי– הספר הכלליים בארץ ישראל ולאחר מכן בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. הכרת השילוב שבין הלוח העברי לכללי הייתה טבעית, כמו לוח הכפל. קשה לדעת מתי נמוג לוח השנה העברי, והלוח הכללי תפס את מקומו בחינוך הממלכתי ובהוויה הציבורית. הצירוף כ"ט בנובמבר, ,1947 ייתכן שהיה אחד משלבי הביניים במעבר מהלוח העברי לכללי. אבל פרט זה עדיין טעון בדיקה. לא אטעה הרבה אם אומר שצעירים ומבוגרים כאחד אינם יודעים היום את התאריכים העבריים בחיי היומיום ואינם משתמשים בהם. פה ושם הם מופיעים במכתבים רשמיים של משרדי הממשלה, כמצוות אנשים מלומדה - אבל אינם באמת חלק ממערכת הזמנים האישית. אפילו כתבי עת ספרותיים, המופיעים היום, 'שוכחים' לא פעם לציין את התאריך העברי על גיליונותיהם, על אף שהם מתהדרים בתרומה לתרבות ולספרות העברית. במיוחד גדול השבר כשמדובר בתקופות קודמות. בתרבות ובספרות העברית שלט הלוח העברי, ולא פעם לא הוזכרה כלל השנה הלועזית, כיוון שלא היה צורך בכך. מי ששואל בספרייה ספר עברי, שהופיע לפני תחילת המאה ה–,20 מכיר את התופעה שבה ליד השנה העברית של הופעת הספר רשמה יד אלמונית )של הספרן או של הקורא( את השנה הלועזית לצידו. בלעדיה ילכו לאיבוד. בנוסף לעצם החשיבות העצומה של הלוח העברי שהוא בסיס לכל החיים היהודיים, העבריים והישראליים, יש לתאריכים העבריים חיים משלהם. אי–ידיעתם משמעו ניתוק הקשר עם הנוף והטבע של ארץ ישראל, ולמעשה, פגם גדול בהבנה המעמיקה של 'הזמנים היהודיים', שבתוכם חיה ונושמת הספרות העברית, לפחות הספרות העברית הקלאסית. התעלמות מהלוח העברי מנתקת את הקשר עם התרבות העברית ודומה למי שלומד ספרות עברית באמצעות תרגומים. פסקה א פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה 10 15 20 25 30
|
|