|
|
صفحة: 287
פעילות מסכמת 13 קראו את הקטע, וענו על השאלות שאחריו. סחרהעבדים בשחורים האפריקנים מסחר אכזרי ביותר 1 מרבית השבויים השחורים שנמכרו צרות שבהן הובלו השבויים מן לעבדות היו גברים צעירים )עד גיל המכלאות היישר אל האוניות. אז 35( חזקים בגופם. נשים וילדים החלה חציית האוקיינוס האטלנטי נדרשו פחות. הם הובאו לחוף על- בספינות הרעועות - מסע שהיה כרוך 35 5 ידי שוביהם האפריקנים כשהם בסבל אל-אנושי. האנשים סודרו קשורים זה לזה בצוואר ברצועות בבטן האונייה על גבי דרגשים, ורק עור, והסוחרים האירופים קנו אותם לעתים נדירות היה מקום לעמידה לפי גילם, מצב בריאותם, תקינות זקופה. כדי למנוע אפשרות של מרד, שיניהם וממדי גופם. לאחר מכן נקשרו השבויים במהלך הנסיעה 40 10 הוטבע בגופם חותם הנושא את סמל בצמדים בשלשלאות מתכת. המזון המדינה או סמל החברה הקונה, העיקרי שקיבלו במשך הנסיעה היה באמצעות ברזל לוהט. תערובת של קמח דורה עם שמן. התנאים הקשים בבטן האונייה גרמו כדי לייעל את התהליך הקימו האירופים בתחנות המסחר לאורך להתפרצות של מחלות ומגיפות, 45 ורבים מתו בדרך. אוניות אלה כונו 15 חופה המערבי של אפריקה מצודות - קברים צפים. ברשותם של השליטים האפריקנים, שקיבלו כסף תמורת אישורי הבנייה. אלה שנותרו בחיים הגיעו מדוכאים, המצודות כללו משרדים, מחסני חלשים ומורעבים. רק לקראת סוף סחורות, ומכלאות שבהן הוחזקו המסע הארוך, בידיעה שמצב רוח 50 20 השבויים עד שהסוחרים הצליחו טוב יעלה את מחירם, קיבלו הגברים למלא את הספינות. משך ההמתנה רום לשתייה ומקטרות טבק לעישון, היה לעתים ארוך ולעתים קצר. ולנשים חולקו מחרוזות. עבדים רבים מתו במהלך ההמתנה ברבות השנים שופרו במעט תנאי ממחלות שמקורן בלחות ובזוהמה הנסיעה, ובעקבותיהם ירדה 55 25 ששררו בתוך המכלאות. גם היום, התמותה באוניות מתמותה של 25 כשמבקרים במצודה ריקה שנותרה מהאנשים במאה ה-17 לתמותה של מאותם ימים, אפשר לחוש בחושך 5-10 במאה ה-19. ובלחות הנוראיים שבהם הוחזקו השבויים כשהם שוכבים כבולים על חופי אמריקה הועמדו השחורים 30 ומפוחדים. למכירה. גם כעבדים היה היחס 60 אליהם אכזרי ותוחלת החיים שלהם כדי למנוע בריחה, נחפרו מנהרות הייתה נמוכה בהרבה מזאת של
|
|