|
|
صفحة: 156
שיעור :14 משמעויות הבניינים עד כאן עסקתם במבנה הפועל ובבניינים. בשיעור זה תבררו האם הבניינים מבטאים משמעות כלשהי. לומדים משמעויות בפועל מה יוצר את ההבדלים במשמעות בין פעלים, כגון: רכב, הרכיב, הרכב? כיוון שהשורש זהה - המשמעויות השונות נובעות מן התבנית-הבניין. אילו משמעויות מובעות על-ידי הבניינים השונים? האם לכל בניין יש רק משמעות אחת? האם משמעות מסוימת מובעת רק בבניין אחד או בכמה בניינים? - בשאלות אלה נעסוק בשיעור זה. פעיל לעומת סביל הקטע "על התאורה ברחובות תל-אביב" בעמ' 166 פותח במשפט: עוד בטרם חוברה תל אביב לרשת החשמל. )שורה 1(. אפשר לומר זאת גם כך: עוד בטרם חיברו את תל אביב לרשת החשמל. בשני המשפטים נמסר אותו המסר, מסופר אותו "סיפור", אך מנקודות מבט שונות: הפועל חוברה מדגיש את "מקבל הפעולה" )תל אביב(, זה שאינו עושה דבר, שאינו פעיל כלל; ואילו הפועל חיברו מתמקד ב"עושה הפעולה" )הם(. הבדלי המשמעות האלה נקראים: "פעיל לעומת סביל". המשמעויות השונות מובעות על-ידי הבניינים, שהפעלים נתונים בהם. פעלים רבים בעברית אפשר למיין לפי המשמעויות המנוגדות פעיל לעומת סביל, ובמקרים רבים אחרי המיון נקבל את צמדי הבניינים פעל-נפעל, הפעיל-הפעל, פעל-פעל. מיון הבניינים לפעילים ולסבילים: פעיל סביל פעל נפעל הפעיל הופעל פיעל פועל פועל והופעל הם בניינים סבילים מובהקים, ואילו לבניין נפעל יש אמנם משמעות של סביל, אך יש לו גם משמעויות אחרות. למשמעות הסביל יש להוסיף גם את צורת בינוני פעול. זאת היא צורת בינוני "סביל" של בניין פעל )קל(. דוגמות: רחוץ )שרחצו אותו(, סגור )שסגרו אותו(, חצוי )שחצו אותו( ועוד.
|
|