|
|
صفحة: 119
הבינוני הפועל בהווה נקרא גם בינוני, משום שהוא יכול לשמש גם פועל וגם שם, כלומר - מעמדו הדקדוקי הוא בין הפועל לבין השם. דוגמות: פועל שם העצם אתה ממציא סיפורים. הממציא עבד בטלסקופ. פועל שם העצם את שופטת אותי לרעה. השופטת נכנסה לבית המשפט. המילים ממציא, שופטת שבצד ימין הן פעלים. הסימן לכך שהן פעלים הוא שאפשר לשנות את זמנן לעבר או לעתיד בתוך המשפטים. למשל: "אתה המצאת סיפורים", "את תשפטי אותי לרעה". המילים משמאל ממציא, שופטת הן שמות עצם. שמות עצם אי-אפשר להטות לפי זמנים, ולכן אי-אפשר לשנות את זמנם לעבר או לעתיד בתוך המשפטים. אי-אפשר לומר: *ההמציא עבד על הטלסקופ. *התשפט נכנסה לבית המשפט. לפעלים בהווה אין צורן של הגופים השונים. בעבר נאמר: אני הלכתי, אתה הלכת, הוא הלך - והפועל משתנה בהתאם לגוף; אבל בהווה, הפועל הולך יתאים לשלושה גופים: אני הולך, אתה הולך, הוא הולך. גם בכך הבינוני דומה יותר לשם העצם מאשר לפועל. צורת היסוד של הפועל צורת היסוד של הפועל היא צורת עבר-נסתר. למשל, צורות היסוד של הפעלים: סיעה, שחקו, מפליגים, עוזרת, ישתמשו, להצמיד, הן: סיע, שחק, הפליג, עזר, השתמש, הצמיד. אם כן, כדי למצוא את צורת היסוד של כל פועל יש להעבירו לזמן עבר ולגוף נסתר )הוא(. ולשם כך אפשר להיעזר במילים "אתמול הוא...". דוגמה: מהי צורת היסוד של הפועל מפליגים מתוך המשפט "הסוחרים מפליגים אל הים"? נפתח משפט זה במילים "אתמול הוא...", ונקבל "אתמול הוא הפליג אל הים". אם כן, צורת היסוד של מפליגים היא - הפליג. דוגמות נוספות: פעלים - צורת היסוד ההתפתחות סייעה לרעיונות. - אתמול הוא סיע... הם הצמידו שתי עדשות. - אתמול הוא הצמיד... הימאים ישתמשו בו. - אתמול הוא השתמש... צורת היסוד מסייעת לגלות את תבנית המילה. למשל, התבנית של הפועל לפי צורת היסוד שפט היא .
|
|