|
|
صفحة: 88
פעילות מסכמת :12 שפת גוף שפת הגוף היא אחד ממאפייניה של ההבעה בעל-פה. קראו את הטקסט שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו שפת גוף 1 שפת גוף היא כינוי לאופן התקשורת שבו משמשות הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניות שונות ותקשורת קולית לא-מילולית להבעה של מסרים. שפת הגוף האנושית למרות קיומה של מערכת תקשורת מילולית משמעותית ביותר וקיום סימנים 5 מלאכותיים אחרים "כדוגמת תמרורים(, חלק משמעותי של התקשורת האנושית מבוסס על שפת הגוף. משקלה של תקשורת זו אינו מוסכם, אך אין חולק על כך כי קיים משקל כלשהו לתקשורת זו. מקובל להאמין כי שפת הגוף משותפת לקבוצות גדולות של בני האדם, אף יותר מאשר מילים. קיימים דפוסי שפת-גוף כלל-אנושיים "לדוגמה: השפלת 10 ראש כביטוי להצנעה(, ודפוסים תרבותיים ייחודיים "לדוגמה: הצדעה(. שפת הגוף עשויה לבטא מסר מסוים, לרוב כתחליף למסר מילולי. הדוגמה הבולטת ביותר למסר שכזה היא התנועות המציינות "לא" "בעולם המערבי - תנועת ימין-שמאל עם הצוואר או תנועת מטוטלת הפוכה עם האצבע המורה או עם הזרוע( ו"כן" "תנועה מעלה-מטה עם הצוואר(. דפוס תקשורת 15 זה הינו מודע ורצוני באופן יחסי, ומהווה סימן תקשורתי מוסכם על משקל התקשורת המילולית. מושא אחר לשפת גוף הינו החצנה של מצבי רוח, כדוגמת החצנת לחץ על-ידי דפיקות מהירות ברגל או ביד על משטח, או על-ידי פכירת אצבעות או כסיסת ציפורניים. צורת הבעה זו אינה רצונית לרוב, ורק במקרים נדירים 20 מכוונת. כמו כן, ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אך נדרשת תשומת לב לעניין. תופעות אחרות הניתנות לביטוי על-ידי שפת גוף, הינן תכונות אופי שונות. כדוגמה לכך ניתן לציין הליכה מהירה וקצובה כביטוי לנחישות, מבט לא- ממוקד כביטוי לפיזור-דעת ועוד. נהוג להאמין כי צורת הבעה היא ברובה 25 לא מודעת ולא רצונית. שימוש מלאכותי תחום מסוים של העיסוק בשפת הגוף הינו הניסיון לרתום שפה זו לשימוש האדם. שימוש שכזה עשוי להיות שיפור יכולת קריאת שפת הגוף, על-ידי חידוד תשומת הלב לתהליכים אלו, ועל-ידי למידה של צורות הביטוי השונות. 30 לדוגמה: שימוש בשפת גוף במסגרת רטוריקה מול קהל, בידי מרצים, קריינים, מנחי-אירועים ובעלי מקצוע אחרים המופיעים מול קהל. השימוש
|
|